מפרויקט לאומי לידיים פרטיות
תחום החלל עבר בשנים האחרונות מהפך משמעותי ביור, עם כניסתן של חברות פרטיות ומסחריות לתחומי פעילות רבים שהיו במשך עשרות שנים נחלתן של ממשלות ומדינות בלבד. פעילות החלל המסחרית מקיפה כיום את כל ההיבטים של החלל לרבות שיגור לוויינים, בניית חלליות מאוישות, פיתוח תחנות חלל מסחריות, שיגור תיירי חלל, הקמת מערכי ענק של לוויינים בחלל למגוון יישומים ועוד.
המהפכה הזו מכונה לרוב מהפיכת "החלל החדש", והיא מקיפה מאות רבות של חברות חלל מרחבי העולם, ולא פסחה גם על "אומת הסטארט אפ" ישראל. נציג מספר דוגמאות מייצגות חברות פרטיות שהפכו לענקיות התעשייה.
ספייס אקס
חברת ספייס אקס של אילון מאסק, המשגרת עשרות רבות של שיגורים לחלל מדי שנה, ואף משגרת עבור נאס"א צוותים אל תחנת החלל הבינלאומית. עד כה פיתחה החברה את משגרי הלוויינים פלקון 1 ופלקון 9, ואת החללית דרגון. פלקון 9 הוא המשגר המבצעי של החברה, והוא מונע בדלק נוזלי. לטיל זה תשעה מנועים בשלב הראשון, הנושא את המשגר מכן השיגור ועד לגובה של עשרות קילומטרים. כמו המשגרים, גם המנועים הם פרי פיתוח מקורי של החברה. החללית דרגון משמשת למשימות לא מאוישות כמו אספקה לתחנות חלל, וגם למשימות מאוישות, כמו העברת צוות אל תחנות חלל ומהן. הוזלה ניכרת בעלות השיגור הושגה בדגם חדש של פלקון 9. בטיל זה השלב הראשון והגדול של הטיל מיועד לשימוש חוזר. לאחר השיגור עם סיום פעולתו, השלב הראשון שב ונוחת על פני כדור הארץ באמצעות מערכת של רגלי נחיתה.
בלו אוריג'ין
חברת בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס המטיסה תיירים אל שולי החלל מזה, ומפתחת משגרי ענק ומנועים רקטיים מזה; בלו אוריג'ין היא חברה פרטית אמריקנית המפתחת מנועים רקטיים, טילי שיגור לחלל, וכן שירותי תיירות לחלל. החברה הוקמה בידי איש העסקים ג'ף בזוס. החברה הוקמה בשנת 2000 אך בתחילה נהגה בחשאיות, ורק בשנת 2006 הגיע דבר קיומה לידיעת הציבור הרחב. מדובר בחברה קטנה יחסית, שהעסיקה באמצע 2018 כ-1,500 עובדים.
החברה בונה או מתכננת לבנות שלושה טילים שונים, כולם מיועדים לשימוש חוזר.
ניו שפרד: טיל קטן בעל שלב אחד בלבד, המיועד להביא קפסולה ובה עד שישה אנשים לגובה של כ-100 קילומטר במהירות אופקית אפס.
ניו גלן: טיל תלת שלבי לשיגור מטענים כבדים של עד כ-40 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ, גובהו מתוכנן להיות 99 מטר וקוטרו 7 מטר.
ניו ארמסטרונג: ישנו תכנון עתידי לבנות טיל חזק אף יותר, שיעלה ביכולותיו על סטורן 5.
פלאנט
חברת "פלאנט" שמציפה את החלל בכמות ענקית של לווייני תצפית, ומיזמי חלל מגוונים הכוללים הדפסת מנועים רקטיים במדפסות תלת מימד, פיתוח משגרי לוויינים קטנים – כולל כאלה המשוגרים ממטוס נושא, כמו זה של חברת וירג'ין אורביט – ועוד.
חברות בישראל
בישראל פועלות חברות חלל חדש רבות, כמו NSL COM המפתחת לוויינים זעירים עם אנטנות גדולות לקצב שידור גבוה, חברת ספייס פארמה שפיתחה מעבדה ייחודית לביצוע ניסויים ביולוגיים ורפואיים מתקדמים, חברת סטמראד שפיתחה אפוד מגן לאסטרונאוטים – שיגן עליהם מפני קרינה בחלל. חברת "הליוס" מפתחת תהליכי הפקה של חמצן מקרקע הירח – דבר שיאפשר לצוותי אסטרונאוטים על הירח פעילות למשכי זמן משמעותיים. שעונים אטומיים "כחול לבן" מאפשרים מדידה מדוייקת של זמנים בלוויינים וחברה ישראלית מנסה את כוכה בפיתוח משגר לוויינים חדיש.
חברות נוספות כוללות שימוש בנתונים לווייניים לאיתור נזילות מים בתשתיות הולכה בערים (חברת אסטרה), פיתוח מחשב מוקשח לשימוש בחלל (חברת רמון ספייס), ופעילות הנעה על קו התפר בין חלל יזמי למחקרי – כמו פיתוח לווייני מחקר והדגמת טכנולוגיות באקדמיה (אוניברסיטת תל אביב, אריאל והטכניון).
סיכום
פעילות החלל היזמית – בארץ ובעולם – משנה סדרי עולם, פשוטו כמשמעו. שיתופי הפעולה של ממשלות עם חברות מסחריות מקדם את העיסוק בחלל, מוזיל את ההגעה אל החלל, ויאפשר בעתיד הלא רקחו לנצל משאבי טבע המצויים בחלל, לטובת האנושות כולה.