ראשית תוכנית החלל הסינית
תוכנית החלל של סין החלה את דרכה בשנת 1968 במטרה ליצור מערכת גרעינית מרתיעה בעקבות הפיצול הסיני-סובייטי בשנת 1960. היא התבססה על עבודתו של צ'יין שואה-סן, שנחשב לאבי התוכנית, לאחר שגורש מארצות הברית. הלוויין הראשון של הרפובליקה העממית של סין, דונגפאנג הונג 1, שוגר לראשונה בשנת 1970, ובשלושים השנים הבאות שוגרו מעל 50 לווייני דונגפאנג הונג.
תוכנית החלל המאוישת של סין נוצרה בשנת 1968. מטרת פרויקט 714 של התוכנית הייתה להציב טייקונאוט סיני בחלל על גבי שוגואנג 1 עד 1973. לשם כך נבחרו 19 טייסים במרץ 1971, כאשר על גבי השוגואנג 1 יש מקום לשני אנשים. התוכנית בוטלה רשמית ב-13 במאי 1972 מסיבות כלכליות.
תחילת תוכנית שנג'ואו
שנג'ואו 1 החללית הסינית הראשונה במסגרת תוכנית שנג'ואו של תוכנית החלל הסינית, אשר שוגרה ב-19 בנובמבר 1999. היא הקיפה את כדור הארץ 14 פעמים ושבה ונחתה בשלום במונגוליה הפנימית. שנג'ואו 1 הייתה שונה מהחלליות שבאו בעקבותיה: במקום להשתמש בתאים סולריים מתקפלים, הותקנו בה תאים סולריים קבועים. כמו כן, לא חלו שינויים במסלול החללית במהלך טיסתה. לדברי צ'י פאז'ן, אחד המעצבים הראשיים של החללית, רק 8 מתוך 13 תת-מערכות היו מבצעיות. שנג'ואו 1 תוכננה בעיקר כדי לבדוק את המשגר מסוג צ'אנג ז'נג.
שנג'ואו 2 החללית הסינית הלא המאוישת השנייה ששוגרה ב-9 בינואר 2001 במסגרת תוכנית שנג'ואו של תוכנית החלל הסינית. החללית הורכבה משני חלקים. א. קפסולת שחזרה לכדור הארץ ובה הוכנסו יחדיו קוף, כלב וארנב כדי לבדוק את המערכות לקיום חיים של החללית. הקפסולה התנתקה מהחללית לאחר 7 ימים בחלל. ב. חלק שני המשיך להקיף את כדור הארץ במשך 220 יום נוספים.
משימות מאויישות
תעשיית טיסות החלל המאוישות של סין ביססה אסטרטגיה בת שלושה שלבים מאז הקמתה: הצעד הראשון הוא שיגור חללית מאוישת, שליחת אסטרונאוטים בבטחה למסלול נמוך של כדור הארץ ובניית פרויקט חלליות מאוישות ניסיוני. השלב השני ביצוע פריצות דרך בטכנולוגיית הפעילות מחוץ לתא האסטרונאוטים ובטכנולוגיית המפגש והעגינה של כלי רכב חלל, שיגור מעבדת חלל ופתרון בעיית יישומי חלל; השלב השלישי הוא בניית תחנת חלל כדי לפתור את בעיית יישומי החלל בקנה מידה גדול וטיפול ארוך טווח.
שנג'ואו 5 הייתה החללית הסינית המאוישת הראשונה בחלל.החללית שוגרה ב-15 באוקטובר 2003 כשעליה הטייקונאוט אלוף-משנה יאנג ליוואי. היא המריאה אל שמיים נקיים בדיוק בשעה תשע בבוקר, לפי שעון בייג'ינג ויצאה לדרכה כמתוכנן ממתקן השיגור שבמדבר גובי בצפון מערב סין. החללית נכנסה למסלולה 10 דקות מאוחר יותר. למחרת, בשעה 6:04 בבוקר נפתח המצנח של החללית והיא נחתה בשלום בערבות מונגוליה הפנימית, בתום 14 הקפות של כדור הארץ ובכך הייתה הרפובליקה העממית של סין למדינה השלישית בעולם שהצליחה לשגר אדם לחלל בכוחות עצמה.
בהמשך שוגרו החלליות :
שנג'ואו 6 – 12 באוקטובר 2005 – הטיסה המאוישת השנייה עם שני טייקונאוטים. הטיסה נמשכה קרוב ל-5 ימים בחלל ובמסגרתה בוצעו מספר ניסויים.
שנג'ואו 7 – 25 בספטמבר 2008 – טיסה ראשונה עם שלושה אנשי צוות על סיפון החללית, המשימה העיקרית הייתה לבצע הליכת חלל, שנמשכה כ-22 דקות. הטיסה כולה נמשכה כ-3 ימים.
תחנת החלל – טיינגונג
טיינגונג 1 (פירוש השם: הארמון השמיימי) היא תחנת חלל סינית שפותחה במסגרת תוכנית החלל המאוישת שלה, לשם הוכחת פעולת טכנולוגיות הנדרשות לתחנות חלל עתידיות של סין. בתחנת החלל מכלול של מרחבי מגורים ועבודה, המחובר ליחידת הנעה המשמשת בחלליות מסוג שנג'ואו. טיינגונג 1 שוגרה בהצלחה לחלל ב־29 בספטמבר 2011 . מטרות תחנת החלל הן לבחון טכנולוגיות עגינה בחלל, כשמנגנון העגינה דומה למנגנון הרוסי. בנוסף, התחנה שימשה כמדגימה של טכנולוגיות רלוונטיות לתחנות החלל העתידיות ולביצוע ניסויי סטודנטים. התחנה סיימה את פעילותה המבצעית במרץ 2016, והחלה בדעיכת מסלול לא מבוקרת. מסלולה דעך והיא נשרפה בכניסתה לאטמוספירה, ושרידיה נפלו לאוקיינוס השקט ב-2 באפריל 2018.
טיינגונג 2 הייתה תחנת חלל סינית ששוגרה ב־15 בספטמבר 2016 על גבי משגר לונג מארץ' 2F מנמל החלל ג'יוצ'ואן שבמדבר גובי. משך המשימה המתוכנן של התחנה היה כשנתיים, ומטרתה לבחון טכנולוגיות הנחוצות כדי להגשים את היעד של תוכנית החלל הסינית להכנסתה לשירות של תחנת חלל מבצעית ומודולרית בסביבות שנת 2022. היעדים המרכזיים שנבחנו במהלך משימת התחנה הם יכולת שהייה למשך זמן בינוני בחלל והעברת אספקה לתחנה ותדלוקה בחלל על ידי חללית מטען, כדי לאפשר שהייה ארוכת טווח בחלל. התחנה ירדה ממסלולה וחדרה לאטמוספירה כמתוכנן ב-17 ביולי 2019.
התוכנית לחקר הירח
בפברואר 2004 החלו הסינים ליישם באופן מעשי את הנחיתה הבלתי מאוישת שלהם על הירח במסגרת פרויקט לחקר הירח.
התוכנית כוללת ארבעה שלבים:
השלב הראשון: מקפות סביב הירח
השלב השני: נחיתה רכה על פני השטח
השלב השלישי: משימות להחזרת דוגמיות קרקע מהירח
השלב הרביעי: מעבדה רובוטית לחקר הקוטב הדרומי של הירח.
השלב הראשון החל ב־24 באוקטובר 2007 כששוגרה הגשושית צ'אנג-אה 1, שמיפתה את כל הירח בתצלומיו ועלותו הסתכמה ב-170 מיליון דולר. לאחר פעילות מוצלחת סביב הירח הגשושית ביצעה התרסקות יזומה על פני הירח ב-1 במרץ 2009.
ב-6 באוקטובר 2010 שוגרה החללית צ'אנג-אה 2 להמשך מחקר סביב הירח כחלק מההכנות לשלב השני של הנחיתה על הירח. ב-2 בדצמבר 2013 שוגרה החללית צ'אנג-אה 3 לנחיתה רכה על הירח. ב-14 בדצמבר 2013 נחתה החללית בהצלחה על פני הירח במפרץ הקשתות.
השלב השלישי של איסוף דגימות הקרקע מפני הירח צפוי היה להסתיים לפני 2020. עם זאת, סדרת תקלות טכניות שאירעו ברכב האיסוף במהלך חודש ינואר 2014 הביאו לניתוק הקשר עמו ולהכרזה על השבתתו הסופית ב-13 בפברואר אותה שנה.
ב-3 בינואר 2019 הנחיתה סין את הגשושית צ'אנג-אה 4 במכתש פון קרמן בצד הרחוק של הירח. זוהי הנחיתה הרכה הראשונה אי-פעם בצד הרחוק של הירח.