פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים

מבוא ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה בין-כוכבי זוהר שנוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב. כאשר ויליאם הרשל צפה בערפיליות

החומר בחור שחור נמצא מצב יוצא דופן באופן חריג. כדי לראות עד כמה מצבו מוזר, נתחיל ברעיון של מהירות המילוט.

ניתן לתאר ולהבין מהם חורים שחורים רק באמצעות תורת היחסות של איינשטיין, אך קיומם הונח עוד לפני למעלה מ- 200

לאחר שתיאר את תורת היחסות הפרטית, החליט איינשטיין לכלול את כוח הכבידה במסגרתה. תורת היחסות הפרטית עוסקת בגופים הנעים במהירות

איינשטיין התפעל מהכוח הבלתי נראה שהזיז את מחט המצפן בהיותו ילד בן חמש בשנת 1884. הסקרנות הובילה אותו ללמוד את

מה נותר אחרי פיצוץ סופרנובה? כבר בשנת 1934, האסטרונומים האמריקאים וולטר באד ופריץ צוויקי העלו השערה כי תוצאה אפשרית עשויה

אוסקר דוהלד (Duhalde) הטה את ראשו לאחור והביט בשמי הלילה. דוהלד היה מפעיל טלסקופ במצפה הכוכבים לאס-קמפאנס בצ'ילה, והוא יצא

בסוף חייו, ענק אדום מסיבי צורך דלק רב וכל תוצרי ההיתוך מוסעים  לחלקים החיצוניים של הכוכב. בליבת הכוכב לא נותר

כוכבים בעלי מסות שונות מתפתחים בדרכים שונות. עבור כוכבים הדומים לשמש שלנו, שלבי החיים הסופיים כוללים היווצרות ערפיליות פלנטריות ולאחריה

כל הכוכבים מאבדים מסה לאורך חייהם, כמות המסה שהם מאבדים קשורה לגודל הכוכב ולשלבי ההתפתחות שלו. השמש שלנו, למשל, מאבדת

כל הכוכבים הם מגנטיים. כוכבים עשויים גז חם מאוד המכונה פלזמה, שם האלקטרונים אינם קשורים אל גרעיני האטום. במצב זה,

רוב הכוכבים פחות מסיביים מהשמש, ולכן הם שומרים על היסודות הכבדים שלהם ומביאים אלי הקבר. הם הופכים לגחלים צוננות, הנקראים

בשנת 1595, הבחין אסטרונום חובב כומר לותרני דוד  פבריציוס כי כוכב בהיר בקבוצת הכוכבים Cetus (מפלצת הים) החוויר. לאחר חודשיים

הכוכבים הופכים לענקים אדומים לאחר שסיימו את הסדרה הראשית – ליבת הליום מתכווצת, היא מוקפת בקליפת מימן המוסיפה לעבור תהליכי

כוכבים בעלי מסה שונה מתפתחים בקצבים שונים. אם יש להם מסה גבוהה הם יתפתחו במהירות אך אם מסת נמוכה הם

כוכבים כבני אנוש נולדים, מתפתחים ומתים. התגובות הגרעיניות שבליבות הכוכבים, בהן מסות הופכות לאנרגיה יש התחלה וסוף. השמש, למשל, בילתה

כמה תוצאות חשובות נובעות מהטווח העצום של בהירות כוכבים. ניתן לראות למרחקים גדולים כוכבים בעלי בהירות גבוהה מאשר כוכבים בעלי

  מחקרים של כוכב הסדרה הראשית שלנו, השמש, מגלים כי האנרגיה שלה נובעת משורה של תגובות גרעיניות הנקראות שרשרת פרוטון-פרוטון.

כוכב מגיע לסדרה הראשית כאשר הוא מתחיל לייצר אנרגיה על ידי היתוך מימן בתגובות גרעיניות, המתרחשות עמוק בתוך הליבה שלו.

האלכימיה הייתה אמנות השינוי העתיקה, שבישרה את הופעת הכימיה. בלבה היה החלום להפוך מתכת בסיסית כעופרת למתכת יקרה כמו זהב.