פרק ט"ו – גלקסיות

גילוי היחס בין זמן מחזור לעוצמת הארה של כוכב במהלך העשור הראשון של שנות ה-1900 הנרייטה לוויט (1868 – 1921),

לפני כמאה שנים החלו האסטרונומים לפתח את הדיון בטבען של "הערפיליות". הערפיליות היו כתמי אור מטושטשים – חלקם חסרי צורה

מסלול השמש שלנו נמצא בשליש הדרך ממרכז שביל החלב החוצה. אוסף זה של מיליארדי כוכבים, אבק, גז וחומר אפל הוא

לגלקסיית שביל החלב יש גיאומטריה ייחודית מאוד: דיסקה מסתובבת מוטבעת בתוך הילה כדורית. אוכלוסיות הדיסקה וההילה נבדלות בשכיחות היסודות הכבדים,

אחת התגליות המעניינות ביותר בגלקסיה שלנו מגוון הכוכבים הרב שהיא מכילה. הכוכבים שונים זה מזה: בהרכב, גיל, תפוצה ברחבי הגלקסיה

ניתן למצוא את מרכז הגלקסיה שביל החלב, ברצף הבהיר החוצה את השמים בכיוון מזל קשת. בעוד שקל למצוא את שביל

האם ניתן לשקול גלקסיה? למעשה, ניתן למדוד את המסה של גלקסיה באמצעות תנועתו של כוכב אחד בתוכה! בדרך דומה לדרך

מחקר על התנועות בגלקסיות שביל החלב מציג בפנינו את אחת התעלומות העמוקות ביותר באסטרופיזיקה. רוב המסה של גלקסיית שביל החלב

הדרך המדויקת ביותר למדוד את המסה של גופים שמימיים היא להסתכל על האינטראקציות הכבידה שלהם. בשביל החלב שלנו, ניתן להשתמש

כאשר רוב האנשים חושבים על גלקסיות, הם חושבים על גלקסיות ספירליות כמו על גלקסיית שביל החלב שלנו ועל גלקסיית אנדרומדה

באסטרונומיה, משקל (או ליתר דיוק מסה) הוא נושא בעל חשיבות רבה. המתמודדים בזירת האגרוף הגלקתית נאבקים זה בזה באמצעות צבירי-על,

במשך אלפי שנים, אנשים מכל רחבי העולם עקבו אחרי פס אור מעורפל בשמי הלילה הקרוי שביל החלב. רק כאשר גלילאו היפנה