ספר לימוד

אסטרואידים הם גופים סלעיים מתכתיים הנמצאים במרחב בין פלנטרי. הם מופיעים בכל רחבי מערכת השמש, אבל הם נמצאים בעיקר בחגורה

כאשר אנו חושבים על גופים בין כוכביים, אנו נוטים לחשוב על גופים גדולים ונוצצים: האסטרואידים גדולים, גופים בחגורת קוויפר, ושביטים

קוואואר (Quaoar) התגלה בשנת 2002. גודלו כמחצית פלוטו, והיה לגוף הגדול ביותר שהתגלה במערכת השמש מאז גילוי Charon בשנת 1978.

סיפור השביטים מתחיל לפני 4.6 מיליארד שנים עם ענן גדול של גז ואבק שממנו נוצרו השמש והמערכת הפלנטרית שסביבה. השביטים

קפלר הסביר את סדירות תנועת הפלנטות באמצעות מסלולים אליפטיים. הוא גילה מערכת יחסים בין זמן המחזור (או זמן הקפה) של

מאז התגלה פלוטו, היו כאלה שהרהרו אולי, כי בדומה לגילוי האסטרואיד קרס, התגלה עוד סוג ​​ של גופים אסטרונומיים. האסטרונום

בימים קדם איש לא ידע עד כמה רחוקים השביטים. הרבה אנשים חשבו שהם תופעות המתרחשות באטמוספירה שלנו. סנקה הפילוסוף הרומי,

התקדמות בשאלה הרכב החומרים בשביט הושגה ב- 1868 בעקבות עבודתו של  האסטרונום האנגלי ויליאם האגינס שהיה ראשון שחקר את אורם

למרות שאסטרונומים כיום יודעים למקם שביטים במסלול סביב השמש הרי שב- 1700, הם עדיין היו צריכים לקבוע מהו שביט. ניתוח

השביטים מספקים את התצוגה מרהיבה ביותר של גופים קטנים במערכת השמש. כאשר הם עוברים קרוב לכדור הארץ, הם מופיעים כגופים

מה מקורן של הטבעות בכוכבי הלכת? למה לא לכל כוכבי הלכת במערכת השמש יש טבעות? רוב המדענים מאמינים כעת כי

אנשים מכירים את טבעות שבתאי מאז המצאת הטלסקופ. היום אנו יודעים כי לא רק לשבתאי, אלא לכל ארבעת ענקיות הגז

בואו ננסה את הטריק הבא. ממלאים כוס עם מים עד שוליים ומניחים כרטיס משחק חלק מעל. החזק את הכרטיס במקום

מערכת של חוקים כלליים יכולה להסביר את המאפיינים החשובים של האטמוספירה הפלנטרית. בעזרתם ניתן להגדיר את נושא הפלנטולוגיה ההשוואתית. אנו

בחיפוש אחר החיים מעבר לכדור הארץ, אך טבעי להתחיל במערכת השמש שלנו. מערכת הכוכבים הקרובה ביותר אלינו נמצאת במרחק של

בשנות ה -60 החלו האסטרונומים להתבונן בשמים באמצעות מכשירים רגישים בתחום האינפרה-אדום. זהו תחום שונה בקרינה האלקטרומגנטית, שהעניק פרספקטיבה חדשה

כפי שניתן לצפות, הטמפרטורות של כוכבי הלכת הענקיים משקפות את המרחק הגדול שלהן מהשמש. כמות הקרינה המגיעה אליהם פוחתת ביחס

האטמוספירות של כוכבי הלכת הענקיים מכוסות בעננים ואובך, כה עבים עד שאיננו יכולים לראות את פני השטח של עולמות אלה.

הרכיב העיקרי באטמוספירה של כוכבי הלכת הענקיים הוא המימן, חלקו נע בין 63% ל -93% ממסתה. ההליום משלים את מרבית

במהלך תנועתו סביב השמש, מגיע מאדים למרחק 56 מיליון ק"מ מכדור הארץ, כך שהוא קרוב לארץ יותר מכל פלנטה אחרת,