13.4 היווצרות כוכבים
אסטרונומים האמינו פעם כי הכוכבים קבועים ולא משתנים בזמן שהם מסתובבים סביב כדור הארץ על קליפה כדורית גבישית. מדענים יוונים
ספר לימוד
קרא עוד ←
13.3 כמות היסודות ביקום
הבנה של התפתחות הכוכבים מאפשרת למדענים להתייחס לשאלה מהותית אחרת – מהיכן באנו? השמש וכוכבים אחרים עשויים בעיקר מימן והליום,
13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
אנחנו לכודים בתוך זמן ומרחב כאשר אנחנו מנסים להבין את טבעם של כוכבים. איננו יכולים לנסוע ולחקור את התנאים הפיזיים
12.10 מיון ספקטראלי
לפני מאה שנה עבדו במרתף של מכללת הרווארד, עשרות נשים, וסללו את הדרך לסיווגם ולהבנת מבנה והרכב הכוכבים. נשים אלה
12.9 ספקטרום הכוכבים
אנו לומדים על האטמוספירה של השמש ועל פני השטח באמצעות הספקטרום שלה – התפלגות האור לצבעים שונים (לפי אורכי גל).
12.8 מדידת פארלקסה
כאשר כדור הארץ נע במסלולו סביב השמש, נקודת המבט שלנו על הכוכבים משתנה במקצת. כוכבים קרובים מציגים שינוי בפארלקסה שלהם
12.7 מדידת המרחק לכוכבים
השימוש בשנת האור ובפארסק למדידת המרחקים לכוכבים נותן תחושה של מרחקים עצומים. לתרבויות עתיקות, לעומת זאת, הכוכבים נראו קרובים יחסית
12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
כמות האור שמגיעה לכדור הארץ מגוף מרוחק תלויה במשתנים רבים; המרחק אל הגוף, כמות האור שהגוף פולט לכל הכיוונים, והחומר
12.5 בהירות נראית או גודל נראה
תאורת פנס כיס הנמצא קרוב אליך עשוי להיראות בהירה יותר מזו של פנס רחוב מרוחק, אבל במונחים מוחלטים (אם תשוו
12.4 המרחק לכוכבים
המרחקים העצומים שמפרידים בין הכוכבים, מקשים על ההתבוננות בהם, ולא נוח לבטאם ביחידות רגילות. אסטרונומים משתמשים ביחידות המתאימות למרחקים אלה.
12.3 תכונות כוכבים
הכוכבים הם כדורי גז זוהרים בדומה לשמש, אבל מרחקם מאתנו גדול מאות אלפי פעמים ממרחק השמש. מרחקי הכוכבים נמדדים ביחידות
12.2 שמות כוכבים
מתן שמות לכוכבים הפך לחלק מהאסטרונומיה לפני אלפי שנים, שעדיין האסטרונומיה והאסטרולוגיה היו מדע אחד. כיום, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU)
11.13 זרימת האנרגיה בשמש
השמש מייצרת אנרגיה עמוק בתוך ליבתה, באמצעות היתוך גרעיני ממיר מימן לאטומים כבדים יותר. כאשר האטומים מתמזגים, האנרגיה משתחררת ומתחילה
11.12 פנים השמש
מצוידים בידע על גודל, הרכב ומקור האנרגיה של השמש, אסטרונומים יכולים לפתח מודל המתאר את התנאים הפיזיים בכל נקודה בתוך
11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
הרמן פון הלמהולץ הראה ב- 1871 כי תפוקת האנרגיה של השמש תהיה שווה לשחרור של 7000 ק"ג פחם בכל שעה
11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
השמש זורחת כתוצאה מהיתוך גרעיני. בתהליך זה, האנרגיה משוחררת על ידי מיזוג של גרעיני אטומים קלים לגרעין אחד, כבד יותר.
11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
כדי להבין כיצד ניתן לשחרר אנרגיה מגרעין האטום, חשוב להכיר את מושג אנרגית הקשר. במהלך המחקר של האסטרונומיה אנו נתקלים
11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
ראוי לחשוב על החומר כעל "אנרגיה קפואה". זוהי ההבנה המדהימה כי מסת נראית כדבר מוחשי, "דברים" שניתן להחזיק ביד, בעוד
11.7 המרת מסה לאנרגיה
בשנת 1905, מדען צעיר בשם אלברט איינשטיין הפתיע את העולם המדעי בסדרת מאמרים שעסקו באופי המסה, האנרגיה והזמן. הייתה זו
11.6 אנרגיה גרעינית
במשך זמן רב מקור האנרגיה של השמש היה תעלומה מדעית גדולה. ניתן להראות כי אנרגיה כימית של שריפת דלקים אינה