סרגיי קורוליוב
סרגיי פַּאבלוֹביץ' קוֹרוֹליוֹב ( 1907- 1966) היה ראש מהנדסי ומתכנני הטילים והמשגרים הסובייטיים במהלך המירוץ לחלל בין ארצות הברית וברית המועצות בשנות החמישים ובשנות השישים של המאה העשרים. בניגוד למקבילו בארצות הברית, ורנר פון בראון, תפקידו החשוב בתוכנית החלל הסובייטית נשמר בסוד עד לאחר מותו. בכל תקופת עבודתו על התוכנית היה ידוע רק כ"מתכנן ראשי".
לאחר לימודיו האקדמייים החל קורוליוב לעבוד בלשכה לתכנון מטוסים. בראשה עמד צרפתי בשם פול רישאר ובה עבדו כמה מהמתכננים הטובים ביותר של רוסיה. קורוליוב לא בלט בקבוצה זו, אך בזמן שהועסק עבד באופן פרטי גם על זוג מיזמי תכנון אישיים. אחד מהם היה תכנון דאון בעל כושר אווירובטי. ב-1930 הפך קורוליוב למהנדס מוביל בצוות שעסק בתכנון המפציץ הכבד טופולב TB-3.
בשנת 1945 מונה קורוליוב לקולונל בצבא האדום. יחד עם מומחי טילים נוספים הוא נשלח לגרמניה כדי לאסוף מידע על טיל ה-V-2 הגרמני.הסובייטים נתנו עדיפות לשחזור תיעוד אבוד על ה-V-2 ולחקר חלקים שונים שנתפסו במתקני ייצור. ב-1946 החליטה הממשלה הסובייטית לחטוף כ-5,000 עובדי טילים גרמנים לרוסיה, אך הם טופלו בכבוד יחסי.
פיתוח טילים צבאיים
לאחר מלחמת העולם השניה החליט סטלין להעמיד בעדיפות לאומית את פיתוח הטילים, וה"מגויסים" הגרמנים הוצבו במכון חדש שנוצר לצורך כך, ה-NII-88. פיתוח הטילים הבליסטיים הושם תחת שליטת הצבא של דמיטרי אוסטינוב, וקורוליוב שירת כמתכנן ראשי של הטילים לטווח הארוך. קורוליוב הפגין את יכולותיו הארגוניות במתקן החדש והצליח להפעיל בהצלחה ארגון ממודר ובעל תפקוד לקוי. הגרמנים במתקן הוחזקו במה שהיה כלא-בית מלאכה, שהיה מוקף בתיל ונתון תחת שמירה חמושה.
בעזרת המסמכים המשוחזרים וטילי ה-V-2 המפורקים, הקבוצה החלה לייצר העתק מדויק של הטיל. העתק זה סומן כ-R-1 ונוסה לראשונה באוקטובר 1947. בסך הכול שוגרו אחד עשר טילים, עם חמש פגיעות במטרה. זה היה דומה למידת ההצלחה הגרמנית והציג את חוסר המהימנות הבסיסית של הטיל. הרוסים המשיכו לנצל את מומחיות הגרמנים לטובת דגמי הטילים שלהם עד 1952.
ב- 1952 החלה העבודה על R-5 שהיה בעל טווח של 1,200 ק"מ. הטיל השלים את טיסתו המוצלחת הראשונה ב-1953. הטיל הבליסטי הבין יבשתי האמיתי הראשון של הרוסים היה ה-R-7 סמיורקה. היה זה טיל דו שלבי שיכל לשאת עד 5.4 טון. די כדי לשאת את פצצת האטום לטווח של 7,000 ק"מ. לאחר כמה ניסויים כושלים, שוגר ה-R-7 בהצלחה באוגוסט 1957 ונשא מטען דמה לחצי האי קמצ'טקה.
תוכניות החלל
חרף ההתקדמות הסובייטית בטכנולוגיית הטילים הבליסטיים הבין יבשתיים, קורוליוב היה עסוק בשימוש בטילים למסע לחלל. ב-1953 הציע לראשונה שימוש בדגם R-7 לשיגור לוויין למסלול. הוא דחף את רעיונותיו עם האקדמיה הרוסית למדעים וביניהם רעיון שיגור כלב לחלל. היה עליו גם להתגבר על ההתנגדות מצד הצבא ומצד חברי המפלגה.
ב-1957 במהלך השנה הגאופיזית הבינלאומית, עלה בתקשורת האמריקנית רעיון שיגורו של לוויין לחלל. ממשלת ארצות הברית לא ראתה לנכון לבזבז מיליוני דולרים על רעיון זה, ולפיכך הרעיון הוקפא לתקופה. קבוצתו של קורוליוב עקבה אחר התקשורת המערבית, וסברה כי ניתן לגבור על ארצות הברית בנושא זה. לבסוף הצליח קורוליוב לזכות בתמיכה בשל התחרות עם ארצות הברית, בהציעו שברית המועצות צריכה לנסות להיות המדינה הראשונה לשגר לוויין.
הפיתוח המעשי של ספוטניק בוצע במשך פחות מחודש. היה זה דגם פשוט מאוד, שהיה מורכב מקצת יותר מכדור מתכת מלוטשת, משדר, מכשירי מדידה תרמית וסוללות. קורוליוב פיקח באופן אישי על ההרכבה, והעבודה נעשתה בקדחתנות. לבסוף ב-4 באוקטובר 1957 שוגר הלוויין על משגר לוויינים והוצב במסלול בחלל. על הישג זה הוא זכה בפרס לנין.
השפעת שיגור זה הייתה רבה. ניקיטה חרושצ'וב היה שבע רצון מההצלחה, והחליט שהישג זה צריך להיות מגובה בהישג נוסף לקראת יום השנה ה-40
למהפכת אוקטובר. תאריך זה היה במרחק של פחות מחודש, ב-3 בנובמבר.
התוצאה הייתה ספוטניק 2. ספוטניק 2 שקל פי שישה ספוטניק 1, ונשא את הכלבה לייקה. ספוטניק 2 נבנה משרטוט תוך ארבעה שבועות, ללא זמן לניסוי ולבדיקות איכות. הוא שוגר בהצלחה ב-3 בנובמבר. הכלבה מתה בלוויין מהתחממות יתר.
משימת חלל מאוישת
תוכניותיו של קורוליוב למשימה מאוישת החלו עוד ב-1958 כשנבחן תכנון חללית ווסטוק העתידית. היה עליה לשאת נוסע אחד בחליפת חלל ולהיות ממוכנת לגמרי. בתא החללית היה מנגנון מילוט למקרה של תקלה בטרם השיגור ומערכות נחיתה רכה ופליטה לעת החזרה.
ב-15 במאי 1960 אב טיפוס לא מאויש ביצע 64 מסלולים סביב כדור הארץ, אך לא הצליח לחזור. לאחר מכן נעשו ארבעה ניסויים שנשלחו לחלל כשעל סיפונם כלבים, שני האחרונים מביניהם בוצעו בהצלחה מלאה. לאחר שהשיגו את אישור הממשלה, גרסה מותאמת של R-7 שימשה לשיגור יורי גגארין לחלל ב-12 באפריל 1961, שבכך הפך לאדם הראשון שהקיף את כדור הארץ בחלל.בעקבות טיסה זו נעשו עוד טיסות ווסטוק, שהגיעו לשיאן עם 81 הקפות שהושלמו על ידי ווסטוק 5, ושיגור הקוסמונאוטית הראשונה ולנטינה טרשקובה בווסטוק 6.