באדיבות וויקיפדיה
התקדמות המחקר בשדה המגנטי של כדור הארץ והאינטראקציה שלו עם רוח השמש הצביעה על כך שגם כוכבי לכת אחרים חולקים מאפיינים דומים. שנתיים בלבד לאחר שיגור לוויין המחקר הראשון, גילה אסטרונום בשם פרנק דרייק קרינה אלקטרומגנטית שמקורה באלקטרונים הנעים סביב צדק. הוא העלה השערה ביחס לקיום שדה מגנטי מסביב לכוכב הלכת הלוכד אלקטרונים ויונים, ממש כפי ששדה המגנטי של כדור הארץ לוכד חלקיקים מרוח השמש באזור חגורת ואן-אלן. רק בשנת 1973, כאשר החללית Pioneer 10 עברה על ידי צדק, התבררו הגודל והעוצמה של השדה המגנטי סביב צדק. השדה המגנטי של צדק חזק פי 20,000 מזה של כדור הארץ, ומתפשט הרחק בחלל שסביבו. לו היינו יכולים לראות את המגנטוספירה של צדק מכדור הארץ, היא הייתה נראית גדולה פי 16 מגודל הירח מלא בשמי הלילה.
היווצרות שדה מגנטי מצריכה קיום זרם חשמלי בחלקה הפנימי של הפלנטה. בכדי לייצר שדה מגנטי, שלושה תנאים צריכים להתקיים בכדור הארץ: גרעין נוזלי, מוליך חשמלי וקצב סיבוב משמעותי. בפלנטות היבשתיות, הגרעין המוליך הוא ברזל מתכתי, מעורב ככל הנראה עם מעט גופרית או ניקל שמורידים את נקודת ההיתוך. המימן המתכתי בחלק הפנימי של כוכבי לכת ענקיים מוליך באופן דומה. סיבוב כוכב הלכת, בשילוב עם הסעה, גורמים לזרימה חשמלית היוצרת שדה מגנטי.
מכיוון ששדות מגנטיים הולכים ונחלשים ביחס הפוך למרחק בשלישית (ולא ביחס לריבוע המרחק, כמו בקרינה או כבידה), לרוב מושפעים משדות אלה ירחים הקרובים לכוכב לכת. הלוויין איו של צדק, למשל, מקיף את הפלנטה במרחק השווה לשישה רדיוסים של צדק. פעילות געשית אינטנסיבית באיו משחררת גופרית, חמצן וגזים אחרים. כאשר איו עובר בשדה המגנטי של צדק, חלקיקים אלה נסחפים ומיוננים. איו משאיר אחריו שובל של חלקיקים טעונים, ויוצר מרחב "בצורת סופגנייה" של קרינה המסוכנת בחלל. תנועת איו דרך השדה המגנטי של צדק מייצרת זרם חשמלי עצום בין הפלנטה לירח שלה – ההספק החשמלי של קרינה זו מוערך בשני טריליון וואט! כאשר חלקיקים טעונים מאיו עוקבים אחר השדה המגנטי, הם מתכנסים בקטבים של הפלנטה ויוצרים אורורות (זוהר קוטב) ענקיות הנראות מכדור הארץ.
באדיבות Teach Astronomy
שבתאי הוא הכוכב היחיד ששדה המגנטי שלו נמצא באותו כיוון עם ציר הסיבוב שלו. בדומה למצב בכדור הארץ, רוב השדות המגנטיים מוטים ביחס לציר הסיבוב של הפלנטות. למרות שהשדה המגנטי של שבתאי אינו חזק כמו זה של צדק, עוצמתו עדיין גדולה כמעט פי 600 מזה של כדור הארץ. הלוויין הגדול טיטאן משפיע אף הוא על השדה המגנטי של שבתאי, בדומה לאינטראקציה בין איו לצדק. חנקן באטמוספירה העליונה של טיטאן הופך להיות מיונן ונלכד במגנטוספרה של שבתאי, תוך יצירת חגורות של חלקיקים טעונים.
חללית וויאג'ר (Voyager) גילתה שדות מגנטיים גם באורנוס ובנפטון, אם כי מקור השדות הללו עדיין אינו ידוע. כוכבי הלכת אינם גדולים מספיק כדי שיהיה להם מימן מתכתי בליבותיהם, ולכן קיים חומר מוליך אחר במרכזם. שדות מגנטיים אלה מכוונים בצורה מוזרה מאוד – הם מוטים הרחק מצירי הסיבוב של הפלנטות (60 מעלות לאורנוס ו- 46 מעלות לנפטון). השדות המגנטיים שלהם נעלמים במרכזם – באורנוס כמעט בשליש מהרדיוס שלו ובנפטון במחצית הרדיוס שלו.
Author: Chris Impey