בוקרו של 20 ביולי 1976, היה קר ונקי במישור סלעי נטוש, שנקרא כריס, על כוכב הלכת מאדים. חלפו שבע שנים מאז שבני האדם הלכו לראשונה על פני הירח ועד לבוקר המסוים הזה. טמפרטורת השחר במאדים הייתה סביב 84°C-, אבל אחר הצהריים האוויר התחמם לכדי 34°C-. בסביבות 4:11, קרה דבר חריג מאוד – חללית נחתה על מישור כריס.
גבוה בשמים נפתח מצנח לבן. מתחת למצנח התנודדה חללית בעלת שלוש רגליים, שגובהה כגובה אדם. כשהמצנח ומטענו התקרבו אל פני השטח, המצנח ניתק, והמטען החל נופל. ברגע האחרון התלקחו מנועי רקטות בבטן הנחתת, הן העלו ענני אבק אדמדם והנחיתו בשלום את הנחתת על פני מאדים. שמה של החללית היה ויקינג 1. הוסרה ממנה המעטפת של רכב החלל ויקינג 1 ונשלפו המצלמות. באותה עת במעבדה להינע סילוני בפסדינה (JPL) שבקליפורניה, מדענים, שניהלו את המשימה, המתינו לצילומים של ויקינג, כדי לראות מקרוב בפעם הראשונה את פני השטח של פלנטת מאדים.
באדיבות Teach Astronomy
הסקר שערכה ויקינג 1 על פני מאדים, סימן את הנחיתה המוצלחת הראשונה של מכשירים על פני השטח של הפלנטה השכנה, הדומה לפלנטה שלנו. מכדור הארץ, מדענים צפו בעננים נעים, כיפות קרח בקטבים, וסימנים כהים המשתנים לפי העונה על פני השטח של מאדים. היו השערות שקיימים חיים על הפלנטה, אולי כצמחים המשתנים עם עונות השנה. אחרים אף שיערו שקיימות תרבויות אינטליגנטיות במאדים. הדרך היחידה לבדוק את התיאוריות האלה הייתה להציב מכשירים על פני השטח של כוכב הלכת האדום. מדענים המתינו בציפייה לתמונות הראשונות שהיה עליהן לנוע על פני מיליוני קילומטרים חזרה לכדור הארץ. מה שראו לבסוף היה כוכב לכת צחיח וחסר חיים.
במאדים בקרו בזו אחר זו, ויקינג 1 וכמה שבועות מאוחר יותר ויקינג 2. לאחר מכן, מאדים נשאר ללא ביקורים של מכונות מעשה ידי אדם במשך 21 שנים. לבסוף, ב- 4 ביולי 1997, נחת פאתפינדר (Pathfinder) על מישור בפתחו של ערוץ נחל במאדים. דור חדש של אמצעי תקשורת הגיע למאדים. שלושת החיישנים של פאתפינדר שלחו מספר רב של תמונות וניתרו את הכימיה של הקרקע. נערכה גם מדידה של ההרכב הכימי בשישה סלעים. תמונות אלה חשפו את היופי השומם של מאדים, כאשר לשמים שלו צבע משמש, המעוטרים באבק ורוד המפוזר באטמוספירה, ומשטחים של דיונות חול וסלעים. Pathfinder צילם כמה סערות אבק קטנות שהתחוללו באופק, וזיהה סלעים שאולי היו במורד הנהר לפני מיליארדי שנים. פני השטח של מאדים היו עדיין רטובים מגשם קל שירד.
באדיבות NASA
הפאתפינדר הוביל תקופה חדשה של חזרה לחקר מאדים, ובשנים שלאחר מכן, בוצעו משימות מחקר האחת אחרי השנייה, שעסקו בחקר פני השטח של מאדים. בעקבות סימני הצמיגים של פאתפינדר, הופיעו המשימות של Exploration Rovers, Spirit ו- הזדמנות (Opportunity) שהמריאה מכדור הארץ ב -2003 ונחתה בינואר 2004 על פני מאדים. במשך למעלה מחצית עשור מאז הנחיתה הראשונה בוצע מחקר של מכתשיםר רבים, נדגמו סלעים וחיפשו סימני מים. בחודש מאי 2009, הרובר שקע בחול, והפך לפלטפורמת תצפית נייחת. המעבדה להינע סילוני איבדה קשר עם הרובר במרץ 2010, והכריזה על השלמת המשימה ב- 25 במאי 2011, לאחר שלא הצליחה ליצור קשר עם רובר במשך יותר משנה. ה"הזדמנות" ממשיכה לחקור ואף אחד לא יודע מתי נחדל מלהגיע לתובנות חדשות ביחס למאדים.
משימות המחקר במאדים היום נועדו להכשיר את הדרך להתיישבות האדם במאדים בעשורים הקרובים. המשימה הנוכחית היא הקמת מעבדת מחקר מדעית במאדים, בשם סקרנות (Curiosity). ב -26 בנובמבר 2011, שוגרה "סקרנות" למאדים ב -6 באוגוסט 2012, לאחר רצף התנגשויות נועז בקרקע מאדים, בנאס"א קראו לנחיתה זו "שבע דקות הטרור".
באדיבות NASA
"סקרנות" היא פלטפורמה בגודל של ואן (רכב נוסעים), בעזרתו יכולים מדענים לבצע מגוון רחב של ניסויים כימיים, גיאופיזיים, ולבחון הדמיות. כמו כן מתוכננות משימות של נסיעה על פני מאדים וביצוע דגימות מאדמת מאדים. מאדים עדיין עשוי להיראות עוין וזר, אבל ככל שאנו מבינים יותר את העולם האדום השומם, כך ניתן לדמיין שיום אחד יצליח האדם לחיות ולפעול על פניו.
Author: Chris Impey