חוק ויין הוא עיקרון פיזיקאלי התקף בכל מרחבי היקום. לכל גוף בחלל – לכל כוכב, לכל כוכב לכת – יש טמפרטורה המגדירה את אורכי הגל הנפלטים בשל קרינת החום. עבור האסטרונומים, היישום המשמעותי ביותר של חוק ויין הוא היכולת למדוד את הטמפרטורות של גופים מרוחקים מבלי להגיע אליהם. טכניקה זו נקראת חישה מרחוק והיא הדרך שבה למדנו את המאפיינים הבסיסיים של כוכבים ופלנטות במערכת השמש.
באמצעות טלסקופ, אסטרונומים יכולים למדוד את הצבעים המדויקים של הקרינה הנפלטת מכוכב כדי לזהות את טמפרטורת פני השטח שלו. חוק ויין מתאר את היחסים המתמטיים במדויק. כאשר אורך גל בשיא של כוכב A גדול פי שניים מזה של כוכב B הרי שטמפרטורת שטח הפנים של כוכב A קטנה מזו של B. ניתן לבצע הערכה גסה של טמפרטורת כוכב ללא טלסקופ. הטמפרטורות של כוכבים שנראים אדמדמים הן סביב 3,0000K, הטמפרטורות של כוכבים לבנים הן בטווח 5,0000K עד 6,0000K, כוכבים כחלחלים יהיו בין 10,0000K לבין 20,0000K. הצבעים של הכוכבים בשמי הלילה אינם רק נאים למראה, הם גם מעידים על הטמפרטורה של כדורי גז ענקיים הנמצאים במרחק טריליוני קילומטרים מאתנו!
אסטרונומים משתמשים גם בטלסקופים המצוידים בגלאי אינפרא-אדום כדי למדוד את העוצמה של קרינת החום בתחום האינפרה-אדום הנפלטת מפלנטות. פלטנות קרות פולטות קרינה בעיקר באורכי גל ארוכים בתחום אינפרה אדום. לפלנטות חמות קרינת חום באורכי גל בתחום האינפרה אדום הקצר. בדרך דומה, חיישנים על גבי חללית יכולים לסרוק נקודות גיאותרמיות – "נקודות חמות" בפלנטות, לדוגמא הר געש פעיל. לווייני ריגול עשויים להשתמש באותו עיקרון כדי לזהות את החום הנפלט בניסויים גרעיניים או בעת שיגור רקטות.
א. ברום האטמוספירה – צבע צהוב. ניתן לזהות אורך גל בשיא כ- 500nm.
ב. קו שחור רציף – מייצג קרינת גוף שחור בטמפרטורה של 5250K/
ג. בגובה פני הים – צבע אדום – מציג את השפעת האטמוספירה על אור השמש הנקלט על ידי בני אנוש.
באדיבות וויקיפדיה
Author: Chris Impey