באדיבות NASA
עדות לחיים בעבר או בהווה במקום אחר ביקום תהיה ללא ספק נקודת מפנה בהיסטוריה האנושית. כאשר בוחנים מהי ההסתברות שחיים קיימים מחוץ לכדור הארץ, קיימים נושאים רבים בהישג יד. מעל 5000 כוכבי לכת, רבים מהם בגודל נפטון או אף גדולים יותר, זוהו מחוץ למערכת השמש שלנו. עד כה לא הייתה כל עדות בדבר התאמתם למחייה. בעקבות ההצלחה של הלוויין קפלר בזיהוי מאות פלנטות בגודל כדור הארץ צפוי שחלק מהם יהיו ראויים למחייה. מפקד של עולמות ראויים למחייה במרחבי שביל החלב פרויקטים מצביע על 10-20 מיליארד מועמדים, מספר מדהים. בנוסף, לניסויים שנערכו במעבדה, ולראיות מן ההיסטוריה המוקדמת של החיים בכדור הארץ, יש השלכות משמעותיות על היווצרות החיים בפלנטות אחרות. הוצע שהחיים התחילו, כנראה, בכוכב לכת אחר, כאשר האנרגיה, המים הנוזלים והכימיקלים הנכונים נמצאים כולם בו-זמנית. ארבעת היסודות העיקריים הנחוצים לחיים כפי שאנו מכירים אותו (מימן, חמצן, פחמן וחנקן) מוכרים בכל מקום ברחבי היקום. עם זאת, חרף ניסיונות רבים, מדענים עד כה לא הצליחו לשחזר את ההתקדמות ממולקולות אורגניות לחיים פשוטים במעבדה. למרות חוסר ההצלחה בשחזור מקור החיים בכדור הארץ, אנו יודעים שהחיים נוצרו בתהליך קצר יחסית, במשך 10% מהיסטוריה של כדור הארץ. האם סביר שהחיים קיימים במקומות אחרים?
באדיבות Astropedia Textbook
ראשית החיים על כדור הארץ החלה עם אורגניזמים חד תאיים, בהמשך, יצרה האבולוציה צורות חיים מורכבות. עדיין לא ברור האם תחילת החיים על פני כדור הארץ הייתה תקרית בודדת או מהלך טבעי. לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ, האם החיים נכחדו ושבו להתפתח או שהופיעו שוב בהשפעת אירועים חיצוניים כגון פגיעת מטאור או שביט. מתברר כי החיים עשויים להיווצר במספר דרכים. בכל מקרה, עדויות ביולוגיות מראות שהחיים מבצעים התאמות לסביבתם, ומינים שונים יכולים להתפתח ולשגשג בסביבות שונות, החל בטמפרטורות קיצוניות ובלחצים של מעמקי האוקיינוס ועד לסביבות חומציות גבוהות ובמעיינות חמים של גופרית. ברגע שחיים ברי קיימא הופיעו על הפלנטה, החלה האבולוציה שלהם ומורכבותם גדלה, למרות שהמורכבות אינה נדרשת בהכרח לשם הישרדות או להסתגלות לסביבות חדשות. רוב המדענים מסכימים שהופעתם של אורגניזמים חד-תאיים על כוכבי הלכת והירחים עשויה להיות תופעה שכיחה, עדיין קיים ויכוח בין אסטרוביולוגים ביחס לסיכוי מציאת חיים מורכבים (ולכן אינטליגנטיים) מחוץ לכדור הארץ. פיטר וורד ודונלד בראונלי כתבו את מה שמכונה "ההיפותזה של כדור הארץ הנדיר", תזה המתנגדת לקיום חיים בכל מקום אחר ביקום. עם זאת, לרבים מן הטיעונים שלהם קיימים נימוקים הפוכים, ואסטרוביולוגים אחרים טוענים כי ניתן להפיץ חיים מורכבים ברחבי היקום.
אם נבחן את קיומם של חיים מורכבים בעזרת התבוננות בפלנטה שלנו, מתברר כי חיים אינטליגנטים התפתחו בכמה מינים וביכולתם להשפיע על הסביבה הגלובלית. עם זאת, התפתחות האינטליגנציה אינה יכולה להיות תוצאה בלתי נמנעת של אבולוציה. על כדור הארץ נדרשו כמעט ארבעה מיליארד שנים להתפתחותם של חיים אינטליגנטיים. אך ניתן לזהותם רק בקומץ מבין מיליוני מיני החיים בכדור הארץ. מה בדבר האפשרות שהתפתחות שחיים אינטליגנטיים אינה תוצאה סופית הכרחית של סוגי החיים השונים?
באדיבות NASA
למרות חוסר הוודאות העצום בדבר קיומם של חיים תבוניים בגלקסיה, עשו האסטרונומים השקיעו מאמצים רבים בניסיונות לתקשר עם שוכני המרחב הבינכוכבי. נכון לעכשיו, אין ראיות לקיומם של צורות חיים מחוץ לכדור הארץ, שערכו ביקור בכוכב הלכת שלנו או ניסו ליצור עמנו קשר. האנושות יכולה רק לשער מהן הסיבות לכך. אולי התפתחות החיים ביקום אינה דבר שבשגרה ואנו אכן לבדנו. אולי הציוויליזציה הקרובה ביותר אלינו פשוט רחוק מדי? אולי טמונה בהתפתחות הטבעית של תרבות תבונית גם הרס עצמי המתרחש לפני שהבשילה היכולת לנווט במרחבי היקום? אולי אנחנו הציוויליזציה היחידה שמצאה תועלת בתקשורת בחלל?
אולי קיימים חיים תבוניים, אבל לא הצלחנו לזהותם. אחרי הכל, אין סיבה מדעית להאמין כי החייזרים יהיו דומה לנו פיזית או תרבותית. ארתור סי קלארק ציין כי כל טכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מזו שבידינו תראה עבורנו כקסם. הפיזיקאי אנריקו פרמי הציע את מה שכונה "פרדוקס פרמי". לפי פרדוקס זה אנחנו מוגבלים מדי בשל הדרך החיים בציוויליזציה שלנו. לדברי פרמי, אין לנו סיבה להאמין כי כדור הארץ הוא מיוחד או ייחודי, לכן קיימות פלנטות תרבויות נוספות, בדומה לכדור הארץ. אם הצהרה זו נכונה, הרי שהגלקסיה שלנו כבר צריכה להיות מיושבת. אולם לא נמצאה עד כה כל עדות לתרבות גלקטית או אוניברסלית. מדענים ופילוסופים רבים הציעו פתרונות משלהם למצב פרדוקסלי זה. אך למרות מאות שנים של ספקולציות, אף אחד לא הגיע לתשובות ברורות לגבי החיים שמחוץ לכדור הארץ. כמו בכל הוויכוחים המדעיים, הדרך היחידה להתקדם עוברת דרך איסוף נתונים.
Author: Chris Impey