כשהיינו תינוקות, הוקסמנו מהחיים החדשים שלנו מחוץ לרחם. עולם אינסופי לכאורה של צורות, מרקמים, טעמים, צלילים וריחות חדשים, עורר את התעניינותנו ואת מוחנו. כמתבגרים, לא היינו מעוניינים בשגרה המקובלת. עולם הינקות שלנו הפך משעמם; היינו למבקשי הרפתקאות. לא חדלנו לבדוק את הגבולות, למדנו כתוצר לוואי של סקרנות, וחתרנו להכיר את גבולותינו. במובנים מסוימים, מדענים אינם שונים מהמתבגרים. מוקסמים מפלאי העולם, המדענים (ובדרך כלל האנושות) נשארים סקרנים לגבי פעולת הטבע.
באדיבות NASA
בכל דור חדש אנו לומדים יותר על העולם הסובב אותנו. עם זאת, נראה שככל שאנו לומדים יותר, כך גדל מספר השאלות שאנו מבקשים לענות עליהן. חלק מהשאלות הללו משתנות בעקבות בסיס הידע המתרחב שלנו. אבל חלקן הן שאלות חסרות גיל, שנשאלות דור אחר דור. לדוגמה, איך התחילו החיים? האם אנחנו לבד ביקום? מהו גורלם של החיים על כדור הארץ ומעבר לו?
שאלות כאלו הן מרכזיות בתחום המדעי החדש הנקרא אסטרו-ביולוגיה. מציאת תשובה לשאלות אלה תדרוש עבודה של יותר מקבוצת מדענים אחת. לדוגמה, כדי לענות על השאלה איך החיים החלו על כדור הארץ, נדרשת הבנה של התנאים הגיאולוגיים על כדור הארץ המוקדם, מה הייתה הכימיה שהתרחשה שם, מידת ההשפעה של פגיעת אסטרואידים, מהם השלבים המובילים מן הכימיה אל ביולוגיה. כתוצאה מכך, אסטרו-ביולוגיה ממוקמת בצומת של תחומי דעת מסורתיים יותר כגון: גיאולוגיה, ביולוגיה, אסטרונומיה, כימיה, פיזיקה, פילוסופיה, דת ומתמטיקה. בשל טבעו הבינתחומי האמיתי, מדענים מרקעים שונים לומדים לשתף פעולה במאמץ המשותף שנועד לפענח את מקור החיים, האבולוציה והעתיד של החיים בכדור הארץ וביקום. התוצאה היא מגוון מופלא של תגליות מדעיות הן בכדור הארץ שלנו, הן בכוכבי הלכת והירחים במערכת השמש שלנו ואף מעבר לה; תגליות מדעיות מסדר גודל כזה, יוסיפו למשוך את תשומת הלב של האנושות כולה.
Author: Chris Impey