הכוכב T טאורי הוא אולי החשוב ביותר מבין הכוכבים שטרם נכנסו לסדרה הראשית. הוא נקרא על שמו של כוכב משתנה המקוטלג במקום ה- 20 בקבוצת שור (Taurus). כוכבים אלה יכולים להימצא בכל רחבי השמים. אלה כוכבים נמצאים במצב מעבר המאפשר לנו ללמוד על הדרך שבה מתרחש השינוי מכוכב צעיר שעטוף לחלוטין במעטפת אבק וגז, לכוכב שהחל להתיך מימן והצטרף לסדרה הראשית.
באדיבות NASA
כוכבי T טאורי מייצגים שלב מעבר בין כוכבים משתנים המוקפים בערפיליות אטומות לבין כוכבים יציבים שאיבדו את "פקעותיהם" והתמקמו בסדרה הראשית. הכוכבים האלה נפוצים כל כך בקרב כוכבים המרכיבים אזורים בהם מתפתחים כוכבים. מספר כוכבי T טאורי בכל פארסק מעוקב של ענן אבק וגז בין כוכבי גדול פי עשרה ממספר הכוכבים בכל פארסק מעוקב שנמצא באזור המשעמם יותר, נניח ליד השמש. הבהירות של כוכבי T טאורי משתנה באופן בלתי סדיר וגילם בדרך כלל גדול ב- 20,000 עד מיליון שנה – או צעיר יותר מאשר המין האנושי!
לאחר שכוכבי T טאורי נוצרים, הם יוצאים לאט מתוך האבק והפסולת שעטפו אותם. כוכבי T טאורי רבים פולטים סילוני חומר המונעים על ידי חומר הנופל עליהם מן הערפילית שעדיין מתמוטטת והחומר שבה נספח אל הכוכב בתנועה סיבובית. במשך שנים, האסטרונומים שיערו כי השלב של טרום-הסדרה הראשית בהתפתחות הכוכבים מתרחש ביחד עם יצירת כוכבי הלכת בערפילית העוטפת אותם. החל משנת 1984 החלו אסטרונומים לגלות ערפיליות בצורת דיסק המכילות אבק צונן בסמוך לכוכבים צעירים. אבק זה פולט קרינה אינפרה אדומה ומרחיב את שטח המערכת במאות יחידות אסטרונומיות. תגליות אלה מספקות את "החוליה החסרה" בין ענני גז ראשוניים המתמוטטים לדיסק מאובק לבין יצירת כוכבי לכת בשלב מאוחר יותר. הדיסק סביב הכוכב בטא פיקטוריס היא דוגמה מצוינת. בטא פיקטוריס הוא כוכב המבוגר קצת יותר מסיבי יותר מהשמש, מעידים על כך השרידים שנותרו מהיווצרות הכוכבים בחלק מהמקרים מדובר בדיסקות בעלות טווח רחב של גילאים.
באדיבות NASA
בנוסף לדיסקות המאובקות לכוכבי T טאורי רבים יש סילונים קוטביים. הגז שנפלט מהכוכב מתפזר בחלל באמצעות שני סילונים בכיוונים מנוגדים, הסילונים נמצאים בניצב לדיסקה. רוח הכוכב עשויה להפיץ חלק מהחומר הרחוק מכוכבי T טאורי בכל הכיוונים. אולם, בכוכבים רבים של טאורי, חלק מן הגז והאבק המסתובבים, פונים ככל הנראה לעבר הכוכב, נלכדים בשדה המגנטי שלו וזורמים "מעלה" ו"ומטה "בשני סילוני גז המתפרצים בניצב לדיסקה.
דוגמה לצביר כוכבים כוכבים צעיר הקרוב אלינו הוא NGC 2264. רוב הכוכבים בצביר הם בעלי מסה קטנה (מסוגים ספקטרליים A עד K), מיקומם בדיאגרמת HR מימין לסדרה הראשית, ורבים מהם מזוהים כוכבי T טאורי. החישובים של הגיל כוכבים אלה מראה כי כוכבי T טאורי תואמים את המיקום הצפוי לכוכבים בטווח הגילאים שבין 3 עד 30 מיליון שנים. תופעה זו מדגימה כיצד ניתן להשתמש דיאגרמת H-R, ביחד עם מודלים פיזיקליים של כוכבים, כדי לקבוע את הגילאים של צבירים פתוחים.
Author: Chris Impey