בחיפוש אחר החיים מעבר לכדור הארץ, אך טבעי להתחיל במערכת השמש שלנו. מערכת הכוכבים הקרובה ביותר אלינו נמצאת במרחק של כארבע שנות אור. גם אם הייתה בידינו טכנולוגיה המאפשרת נסיעה במהירות האור, עדיין יהיה מסורבל להתחיל את החיפוש מעבר לגבול של חגורת קוייפר. עם זאת, העולמות הכלולים במערכת השמש שלנו מציעים לנו הזדמנויות רבות לחקור ולבקש. בשל הדמיון שלהם לכדור הארץ, רבים התמקדו בשלושת כוכבי הלכת הארציים כמועמדים לחיפוש חיים. עד כה, רק מעטים התייחסו לאפשרות של קיום חיים על כוכבי הלכת האחרים, ענקי הגז.
באדיבות NASA
אם עוברים את חגורת האסטרואידים, כוכב הלכת הראשון שאנו פוגשים הוא מלך כל כוכבי הלכת, צדק. רק אחד מבין ענקיים גזיים, צדק היה מרכזן של ספקולציות רבות בדבר קיומם של חיים מעבר לכדור הארץ. באופן כללי, התנאים הפיזיים בענקים הגזיים נראים בלתי סבירים להתפתחות חיים. צדק, למשל, מורכב בעיקר מאותם יסודות כמו השמש, מימן והליום. ישנם כמויות קטנות של גופרית, אמוניה, חמצן ומים. יתר על כן, הטמפרטורות ולחצים על צדק הם קיצוניים מאוד. הטמפרטורה יכולה להגיע עד 10,000 מעלות! בנוסף, הלחצים יכולים להגיע עד שלושה מיליון פעמים הלחץ על פני כדור הארץ בגובה פני הים. בצדק אין משטח מוצק, אם היית צונח דרך האטמוספירה של צדק ונסה לנחות על פני השטח, היית מוצא את עצמך יורד דרך מימן והליום גזיים כאשר הלחץ גדל ככל שאתה יורד. בסופו של דבר הלחצים יהין כה גדולים שגופך יימחץ. עמוק בתוך צדק חדלים המימן וההליום להיות במצב גזי, בשל הלחצים הגבוהים, ועוברי למצב צבירה נוזלי. בתנאים קיצוניים כאלה, כאשר אין משטח מוצק המתפקד כעריסה להתפתחות החיים, אין סביבה הולמת בצדק שתאפשר התפתחות חיים.
קרל סאגאן ואד סלפטר מאוניברסיטת קורנל שיערו כי כימיקלים אורגניים באטמוספרה של צדק יכלו להגיב ולבסוף ייצרו צורות חיים הצפות באטמוספירה התחתונה. צורות החיים האלה יהיו כמו שקיות גז קטנות, המכווננות את לחץ האוויר שלהן, כשהן מחרפות באטמוספירה הסוערת של צדק. מבקרי תיאוריה זו טוענים, כי התנאים בחלקים העליונים או התחתונים של האטמוספירה הם כה קיצוניים מכדי לאפשר התפתחות צורות חיים וחומרים מזינים במקומות שהם חמים מדי או קרים מדי. (ייתכן שהם ניסו ללגלג על רעיון החיים בצדק, למרות שהמאמר פורסם בכתב עת בעל מוניטין.) למעשה, תוצאות מוקדמות של מחקר הגששית שנחתה בצדק זיהו שמספר המולקולות האורגניות היה נמוך בהרבה מהצפוי, כך שלא נוצרה אפשרות להתפתחות חיים. ביחס לשבתאי, אורנוס, נפטון, יש בידינו מעט מדי מידע מכדי לקבוע את הסיכוי להיווצות חיים. עם זאת, עם המשימה קאסיני-הויגנס הובילה לחשיפת שפע של מידע חדש על שבתאי וירחיו.
באדיבות NASA
הפסימיות לגבי החיים על כוכבי לכת ענקיים הגזיים מאוזנת על ידי התובנה שאנחנו עדיין יודעים מעט מאוד על טווח שלם של מצבים פיזיים שיכולים לתמוך בתהליכי חיים על פני כדור הארץ, שלא לדבר על סביבות שמחוצה לו. לפעמים קל או פשוט להניח כי החיים דורשים סביבה דמויית כדור הארץ המכילה מים נוזליים, חמצן, פחמן, וטמפרטורות מתונות. אבל ללא תיאוריה כללית של הביולוגיה וללא מגבלות פיזיקליות ביחס לתהליכים ביולוגיים, אינינו יכולים להיות בטוחים. חקירה מתמשכת שלנו בכדור הארץ חשפה מספר סביבות קשות ביותר שבהן משגשגות צורות חיים עמידות ביותר! כתוצאה מכך, אינינו צריכים להגביל את ההשערות לקיום חיים רק לדוגמאות מכדור הארץ.
לאחרונה, כבר מדברים על האפשרות של קיום חיים מעבר לחגורת האסטרואידים, אבל לא בענקים הגזיים. עם השיפור ביכולת המין האנושי ללמוד גופים פלנטריים בדיוק הולך וגדל, התעורר עניין בירחים של הענקים הגזיים. בפרט, איו ואירופה, ירחי צדק, טיטאן, ירח של שבתאי, שיחקו תפקידים ראשיים בתחום האסטרוביולוגיה. לכל אחד מהירחים הללו יש תנאים ייחודיים מאוד, שבדרך זו או אחרת הם עשויים לתרום להבנתה של מקורות החיים והאבולוציה של היקום.