המאמר של צוות מחקר, שעסק בתופעות געשיות באיו, אולי היה נמוג אל תוך הערפל, אלמלא העיתוי שבו פורסם. המאמר המדעי שהופיע בדוכנים ב -2 במארס 1979, עסק בחללית בשם וויאג'ר 1 שהתקרבה אל פלנטת צדק והירח שלה איו, לאחר מסע של שנה וחצי בחלל. זה יהיה המבט הברור הראשון של האנושות על הירחים שגילה גלילאו לפני זמן כה רב. ב- 3 במארס הייתה החללית קרובה דיה כדי לחשוף את המשטח המוזר והמוכתם בסימנים צבעוניים כתומים של איו – השונים מכל משטח פלנטרי אחר. באופן מוזר, לא היו מכתשי פגיעה, הוכחה לכך שפני השטח חייבים להיות צעירים מבחינה גיאולוגית. תמונות שצולמו בימים הבאים חשפו עולם שנראה כמו פיצה, כדברי חוקר אחד. טלאים של תרכובות גופרית הכתימו את פני השטח בלבן, כתום, שחור. עדיין לא זוהו מכתשי פגיעה. וויאג'ר 1 חלפה על פני איו, כאשר המדענים נאבקו להסביר את תכונות פני השטח האלה, השונים לחלוטין מאלה שנראו בעולות אחרים.
ב-8 במרץ צילם וויאג'ר 1 את איו במופע סהר, כשהשמש מעניקה לו תאורה אחורית. מאוחר יותר באותו יום, לינדה מורביטו – מהנדסת חלל, ניווטה את וויאג'ר 1 בסיוע התמונות, גילתה בליטה זעירה בקצה איו. בתוך כמה ימים, מדענים נרגשים זיהו בליטה זו ענן של פסולת געשית שנפלטה מן פני השטח. עד מהרה הם איתרו עוד כמה עננים כאלה. נתונים מתחום אינפרה-אדום של מכשירים אחרים בוויאג'ר 1 חשפו נקודות חמות באתרים אלה, שהיו חמות בכ- 200 מעלות צלזיוס מאשר בסביבתן. במקום להיות עולם רדום וקפוא, היה איו פלנטה געשית מתפרצת. באיו התגלו לראשונה הרי געש פעילים מעבר לכדור הארץ. למעשה, איו הוא עולם געשי הפעיל ביותר במערכת השמש! הניבוי התיאורטי של פיל, קאסן וריינולדס הוכח כנכון.
הסיפור על גילוי הרי געש באיו מהווה את אחת ההצלחות המרשימות ביותר של השיטה המדעית. ההתחלה נשענה על כלים תיאורטיים בלבד – חוקי הכבידה והרעיונות על חימום באמצעות גאות פנימית, באמצעות הצליחו בני האדם על כדור הארץ לחזות את קיומם של הרי געש פעילים בעולם מרוחק. החיזוי אושר על ידי תצפית ישירה כמה שבועות לאחר מכן. ללא הראיות המצולמות של החללית וויאג'ר, התיאוריה של וולקניזם באיו אולי הייתה נשארת כרעיון מטורף, שסותר את האמונות הנוכחיות לגבי מערכת השמש החיצונית. אבל הראיות תמכו בתיאוריה, והשיטה המדעית הוכיחה שוב שהיא כלי רב עוצמה בחקר טבעו של היקום.
Author: Chris Impey