גודלם הזוויתי של הירחים הגדולים הסובבים סביב הפלנטות הענקיות, אינו עולה על שניית קשת אחת. למרות שהם דומים בגודלם לירח של כדור הארץ – וחלקם אף גדול יותר – הם נראים לצופה מכדור הארץ קטנים פי אלפיים ויותר, בשל המרחקים העצומים שלהם מכדור הארץ. הטלסקופים על פני כדור הארץ אינם יכולים לראות פרטים קטנים יותר מעשירית שניית קשת, ולכן אסטרונומים הצמודים לכדור הארץ לא יכולים לראות ירחים אלה, אלא כדיסקים מטושטשים. עם זאת, במהלך חיינו, חלליות הרובוטיות שנעו במרחבי מערכת השמש, שינו את מראה הירחים האלה מתמונות זעירות ומטושטשות לעולמות מרתקים עם "אישיות" ייחודית.
רוב האנשים מכירים את שמונה הפלנטות במערכת השמש, אבל מערכת השמש שלנו כוללת גם עוד תריסרי עולמות משמעותיים, רבים בעלי נופים מרהיבים. למעשה, מערכת השמש מכילה לא רק את שמונה הפלנטות, אלא עשרות גופים גדולים דיים כדי שיהיו להם תכונות גיאולוגיות ואסטרונומיות.
משימת וויאג'ר גילתה ירחים חדשים רבים בכל מערכת השמש. תגליות נוספות באמצעות נתונים מטלסקופ החלל ותמונות ממשימות אחרות זיהו ירחים נוספים, סביב צדק סובבים לפחות -67 ירחים, סביב שבתאי לפחות 62, סביב אורנוס לפחות 27 ירחים, ולפחות 14 סביב נפטון. עדיין מוסיפות להתרחש תגליות של ירחים סביב הענקים גזיים. כבר הבחינו בירחים זעירים (Moonlets) בקצה הטבעות של שבתאי, ונתונים ממשימת Cassini מוסיפים להוביל לתגליות חדשות.
כל פלנטה מוקפת בנפח שנקרא תחום השפעת הכבידה שלה. בתוך אזור זה, לכוח המשיכה של הפלנטה יש השפעה גדולה יותר על תנועות הלוויין מאשר כוח הכבידה של השמש. לדוגמה, אם ניסיתם להציב לוויין במסלול סביב צדק, אבל מחוץ לתחום השפעת כוח המשיכה של צדק, הלוויין היה נסחף בסופו של דבר מהצדק למסלול סביב השמש, משום שהשמש תשלוט בתנועה שלו. אבל בתוך תחום ההשפעה של צדק, תנועת הלוויין תוגדר כמעט לחלוטין על ידי הפלנטה. כוח המשיכה של צדק שומר את ירחיו במסלולים קפלריים – לדוגמה, הירחים הקרובים ביותר הם גם המהירים ביותר, בהתאם לחוקי קפלר.
הירחים של פלנטה נעים רק בתוך מעטפת כדורית שבה קיימת ההשפעה של כוח הכבידה שלה. בתוך נפח זה ניתן לחלק את כל משפחת הירחים של הפלנטה לארבע קבוצות:
1. אינספור מיני-ירחים וחלקיקי אבק המרכיבים את מערכת הטבעות של הפלנטה.
2. ירחים קטנים קרוב לפלנטה, בפאתי מערכת הטבעות (או בחלק מהמקרים בתוך מערכת הטבעות). מקורם של ירחים אלה בחומר טבעתי, והם ממלאים תפקיד חשוב בעיצוב הטבעות עצמן. רובם קטנים מכדי להראות מכדור הארץ, ולכן הן לא התגלו עד שרובוטים חלליים צילמו אותם.
3. ירחים גדולים במרחקים בינוניים מהפלנטה. אלה הם עולמות בפני עצמם, ולרבים יש גיאולוגיה ייחודית ופעילה.
4. ירחים קטנים בפאתי קליפת ההשפעה של כוח הכבידה הפלנטרי. ירחים אלה כנראה לא נוצרו עם הפלנטה, אלא הם גופים בין-פלנטריים שנלכדו בכוח הכבידה של הפלנטה. יש כמה ירחים שמקיפים את הפלנטות שלהם בכיוון הפוך – בניגוד לכיוון הסיבוב של הפלנטה ורוב הלוויינים האחרים.
בעוד הירחים הקטנים ביותר במערכת השמש הם למעשה החלקיקים הגדולים ביותר של הגופים היוצרים את הטבעות, קיימים ירחים הגדולים יותר מכוכב הלכת מרקורי. כמה גדול צריך להיות סלע כדי להיקרא ירח או לוויין? קיים מגוון רחב של גדלים, כך שאין תשובה פשוטה לשאלה זו. זה עניין של הגדרה, ולא של מדע. עם זאת, גופים שגודלם פחות מעשרה ק"מ נחשבים בדרך כלל קטנים מדי מכדי לקרוא לוויינים אמתיים. דימוס, הקטן מבין שני הירחים של מאדים, בקושי עולה על גודל זה. רוב הירחים הנמצאים במערכת השמש נמצאים בתחום שבין 10 ל -100 ק"מ. כמה ירחים אפילו גדולים יותר מ -1,000 ק"מ ויש להם אטמוספירה משלהם בעלת תכונות ייחודיות.
Author: Chris Impey