נוגה מנוקדת מכתשי פגיעה, אבל הם נדירים, מאפיין של פני שטח צעירים יחסית. בנוסף, האטמוספירה העבה מונעת מאסטרואידים קטנים מלפגוע בפני השטח, ולכן אין מכתשים קטנים. השחיקה על ידי מים או רוח אינה משמעותית; אין מים נוזליים על נוגה, ולמרות שהאטמוספירה צפופה מאוד, מהירויות הרוח איטית ביותר סמוך לפני השטח. כך נותרים לעצב את פני השטח של נוגה רק התהליכים הקשורים של לפעילות געשית וטקטונית לוחות.
תמונות מכ"ם של נוגה חשפו תכונות טקטוניות רבות, שחלקן מעולם לא נראו קודם לכן, וחלקן עדיין אינן מובנות. לדוגמה "כתרים", אלו עגולים גדולים או סגלגלים, שקוטרם מאות קילומטרים והם מוקפים תעלות וסדקים קונצנטריים. יש הסבורים ה"כתרים" נוצרו כאשר לחץ מתוך המעטפת דוחף את ליתוספירה כלפי מעלה במקום אחד. בנוגה קיימים גם רכסים מקבילים וסדקים בקרום המעטפת. בעוד מדענים זיהו תכונות מסתוריות אחרות בנוגה כגון "ארכנואידים" (ביוונית עכביש), "כלניות" ו"קרציות", שעדיין אין יודעים בוודאות כיצד נוצרו תצורות ייחודיות אלה.
מה גרם לכל העיוותים הללו של קרום נוגה? מספר ומגוון של תכונות טקטוניות מעיד על כך שפני השטח עברו מתיחות רבות. עם זאת, אין ראיות לסוג של תנועת לוחות בקנה מידה גדול המעצב את הפלנטה. הרי געש בנוגה אינם מרוכזים לאורך גבולות הלוחות, אלא מפוזרים באופן אקראי על פני הפלנטה. אזורי ההרים של נוגה עשויים להיראות דומים ליבשות בכדור הארץ, אך אין כל עדות שהם נוצרו באותה דרך. לכדור הארץ טקטונית לוחות ייחודית במערכת השמש.
מדענים סבורים כי חוסר המים בנוגה הינו מרכיב חיוני בהסבר תופעת היעדר טקטונית לוחות. על כדור הארץ, מים משחקים תפקיד חשוב ב"ריכוך" סלעי המעטפת, תהליך שהופך אותם גמישים דיים כדי לאפשר זרימת לבה דרכם. אבל הנוגה יבש כל כך, שסלעיה שבירים הרבה יותר, ובשל כך נמענת טקטוניקה לוחות. כמו כן, נתוני הכבידה שנאספו בבדיקות מקיפות מעידים כי ייתכן ולנוגה ליתוספירה עבה יותר מאשר כדור הארץ. מאפיין חשוב שעלול לעכב טקטוניקה לוחות מפני שקשה יותר לשבור את הליתוספירה ללוחות נפרדים.
אם טקטוניית לוחות לא מתרחשת על נוגה, תהליך אחר חייב לעצב את פני השטח שאנו רואים. מודל אחד מציג פריצה של חומר ממעטפת הפלנטה ויצירת מתחים על פני הקרום. זהו מודל אפשרי גם כי טקטוניית לוחות התרחשה בעבר על נוגה, אבל האירוע של עיצוב פני הפלנטה מחדש שהתרחש 500-800 מיליון שנים מחק כל הראיות הקודמות. מחקרים העוסקים בפני השטח נוגה יכול בסופו של דבר לשפוך אור על המבנה וההיסטוריה של נוגה ושל כדור הארץ. ההסבר לתצורות השונות של טקטוניקה והופעת יבשות בשתי הפלנטות ממתין להתגלות.
הדגשנו כמה מההבדלים בין נוגה לכדור הארץ, אבל פרט לכך שנוגה קרובה יותר לשמש הם דומים מאוד במסה. מסת הפלנטה מכתיבה תכונות רבות של כוכב הלכת. אם התפרצויות געשיות חזקות פלטו כמות גדולה של דו תחמוצת הפחמן לאטמוספרה והובילו ליצירת אפקט חממה על נוגה, מעניין להריץ את ההיסטוריה לאחור. המודלים הטובים ביותר מראים כי לפני 3 מיליארד שנים, נוגה יכול היה להיות מקום ממוזג, עם אוקיינוסים ונהרות – כוכב לכת הניתן למגורים. למעשה, כמות פחמן דו-חמצני על נוגה דומה לזו שבכדור הארץ. בנוגה החם מעט יותר, הפחמן הדו חמצני נשאר באטמוספירה והוסיף להצטבר בשל פעילות געשית. בכדור הארץ הקריר יותר, דו-תחמוצת הפחמן מומסת במי הים, נלכדה בסלעי פחמה, ובכמות הקטנה שהשתררה לאטמוספרה לא היה די כדי לגרום לאפקט חממה ניכר. זהו לקח חשוב במאפיינים הפלנטריים: אנו רואים ברגע מסיים במהלך חייהם, אבל כוכבי הלכת יכולים להשנות באופן דרמטי!