באדיבות NASA
איך ידע ג'ונתן סוויפט? בסאטירה המפורסמת שלו "מסעות גוליבר", הוא מתייחס לשני ירחים של מאדים שהתגלו על ידי אסטרונומים מממלכת לאופטה המיתית. הוא נתן את המרחקים שלהם מהפלנטה השווים ל- 3 ו- 5 פעמים קוטר מאדים, ואת זמן ההקפה שלהם השווים ל- 10 ו- 22 שעות. אבל הוא כתב את ספרו בשנת 1726, כ- 150 שנה לפני שפובוס (Phobos) ודימוס (Deimos) התגלו. מי שגילה אותם היה אסף הול במצפה הצי האמריקני! הירחים שנמצאו על ידי הול תאמו את תיאורו של סוויפט בקרוב טוב למדי, מרחקיהם מהפלנטה 1.4 ו -3.5 קוטר מאדים, וזמני ההקפה שלהם 8 ו -30 שעות. סוויפט לא היה ברור בדרך שבה תאר את הדברים. הוא כנראה השתמש בטיעון שהיה נפוץ באותה עת, לפיו למרקורי ולנוגה אין ירחים, לארץ ירח אחד וליופיטר ארבעה (הידועים בראשית המאה ה -18), כך שלמאדים יש כנראה שניים. כיוון שלא התגלו, ידע סוויפט שהם יהיו קטנים וקרובים לפלנטה. בהתחשב בהנחה זו, היה לו רקע מתמטי מספיק כדי להעריך את מסלוליהם. כמה עשורים מאוחר יותר, הסופר הצרפתי וולטייר רומז לרעיונותיו של סוויפט בנושא הירחים באחד הסיפורים הקצרים שלו.
שני הלוויינים הקטנים של מאדים יהיו מקומות מעניינים למשלחת עתידית בדרכן אל כוכב הלכת האדום. Phobos ו- Deimos נקראים על שם הפחד (או פאניקה) והטרור (או אימה), בהתאמה, היו אלה הסוסים שהסיעו את המרכבה של מאדים, אלוהי המלחמה. הם קטנים, כהים, ודומים לתפוחי אדמה בצורת סלעים, המכוסים בשפע מכתשים כתוצאה מפגיעת מטאוריט. גודלו של פובוס, הלוויין הפנימי, הוא 27 על 19 ק"מ . גודלו של דימוס, הירח החיצוני, הוא אחד מהלוויינים הקטנים ביותר במערכת השמש, רק 15 על 11 ק"מ . חיפושים נוספים אחר ירחים שללו אפשרות קיומם של ירחים אחרים עד לגודל של 100 מטר.
באדיבות NASA
בהשוואה להופעתו של ירח בשמי הלילה של כדור הארץ, המופע של פובוס ודימוס בשמי מאדים יהיה מאכזב משהו, בגלל קוטנם. בתצפית מפני מאדים, גודלו של פובוס יראה רק כשליש מגודל הירח שלנו, ודימוס ייראה קטן עוד יותר. בעוד כ- 100 מיליון שנים, מסלולו של פובוס יהיה קרוב למדי לכוכב הלכת, וכוחות הגאות יגרמו לו להתקרב עוד יותר. בסופו של דבר, או שהוא יקרוס אל פני השטח של מאדים או שהוא שישבר למספר חלקים בשל כוחות גאות, ויצור טבעת של פסולת סביב מאדים.
מקורם של דימוס ופובוס אינו ברור, אך אסטרונומים רבים חושדים כי הם התחילו כאסטרואידים בחגורה המרכזית הקרובה, ונלכדו מאוחר יותר במסלול סביב מאדים. משטחים שחורים על פניהם מעידים על היותם עשירים בחומר פחמני, הדומה לחומרים שנמצאו בכמה אסטרואידים. צבע כהה זה נראה לעין בתצלום של חללית רוסית שתפסה את פובוס כצללית על רקע מאדים. משימה עתידית, שמטרתה לאסוף נתונים על ירחים אלה תסייע לנו להבין את ההרכב הכימי שלהם, ושל אסטרואידים הדומים להם. מחקר שכזה יאפשר לבחון האם כדאי לנו לבצע כרייה של עפרות מאסטרואידים.
Author: Chris Impey