באדיבות וויקיפדיה
המאה ה -17 ציינה את הולדתו של המדע המודרני. תחילתו בגלילאו, שהיה האדם הראשון שהפנה טלסקופ לשמיים ותעד את ממצאיו. סיום המאה היה בפרסום עבודת המופת של ניוטון בנושאי מכניקה "העקרונות המתמטיים של פילוסופית הטבע" או בקיצור "Principia". גלילאו יצר שיטה חדשה לביצוע מדע ניסוי, עם תצפיות שיטתיות מדוקדקות במעבדה ובאמצעות טלסקופ. ניוטון קבע תקן חדש למדע התיאורטי, בו היו תובנות פיזיקליות נשענות על בסיס מתמטי קפדני. התוצאה של מאמציהם הייתה התרחבות דרמטית של גודל היקום ותחושה שהחוקים, שנבחנו ונבדקו באמצעות ניסויים בכדור הארץ פועלים היטב גם במרחב הגדול יותר של היקום. מדענים אלה ביצועו "מעשים שקשה לחזור עליהם", אך הם סללו את הדרך, שרבים אחריהם זכו להשראה שדרבנה אותם להוסיף וללכת בה.
גלילאו וניוטון העבירו את המדע לזירה הציבורית. המדע החל את דרכו בדיונים בין פילוסופים יוונים קדומים (ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה הפיזיקה ידועה עדיין כפילוסופית הטבע). הפילוסופים היו חלק מהאליטה השלטת האריסטוקרטית של תרבותם. השיחות והכתבים שלהם הגיעו רק לאנשים מעטים. במהלך ימי הביניים והרנסנס הוחזק הידע המדעי במנזרים ובחצרות מלכים, ונכתב בלטינית, שפת החוקרים. רוב האנשים היו אנאלפביתים וכמעט אף אחד לא דיבר או קרא לטינית. גלילאו שינה במכוון מסורת זו, בכך שפרסם חלק גדול מעבודותיו באיטלקית, והוא כתב עלונים קצרים באיטלקית שסיכמו את ממצאיו. גלילאו היה המדען הבולט הראשון שהעביר הרצאות פומביות. אולי הוא הונע מהקרב שניהלה כנגדו הכנסייה הקתולית, אך עם זאת, כוונתו הייתה גם להרחיב את בסיס האנשים, שיכירו את הדגם הקופרניקאי ואת המראות הנפלאים, שניתן לראות באמצעות טלסקופ. באנגליה, קהילת המדענים ההולכת וגדלה הבינה
חיבורו "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע", שפורסם ב-1687, כלל תיאור של מחקריו הפיזיקליים, כגון: קינמטיקה ושלושת חוקי התנועה וכוח הכבידה, והניח את הבסיס למכניקה הקלאסית.
באדיבות וויקיפדיה
שהם זקוקים למנגנון שיאפשר להם לשתף רעיונות מדעיים, ולהפיץ את תוצאות הניסויים שערכו. החברה המלכותית נוסדה בשנת 1660 על ידי הקבוצה שכללה את: רוברט הוק, רוברט בויל וכריסטופר רן, ידידו הקרוב של אייזק ניוטון. החברה המלכותית קיימה ישיבות ופרסמה מאמרים. החברה הצעירה קיבלה דחיפה אדירה כשניוטון נבחר לנשיאה בשנת 1703; שנתיים לאחר מכן הוא אף זכה לאות אבירות מהמלכה אן.
גלילאו וניוטון היו היובלים, שהזינו נהר מחשבה רחב שנודע כ"עידן ההשכלה" במערב אירופה (נקרא גם עידן התבונה). כוחות תרבותיים ואינטלקטואליים החלו להעדיף את דרך חשיבה הנשענת על ראיות, נימוקים, ניתוח ויוזמה, ולא את סמכותם המסורתית של הכנסייה והמדינה. בשנת 1637 פרסם הפילוסוף רנה דקארט את ספרו "שיח על שיטה", שקבע כללים להתנהלות קפדנית בהסקה ובחשיבה המדעית. הספר היה בעל השפעה אדירה (מופיע בו הביטוי המפורסם "אני חושב, משמע אני קיים"). פילוסופים אחרים בעלי השפעה בתקופה זו היו: פרנסיס בייקון, ג'ון לוק, וולטייר, דייויד הום, ועמנואל קאנט. למדענים והפילוסופים של עידן ההשכלה הייתה השקפה כמעט אוטופית על העתיד. הם האמינו כי מדע ומחשבה חילונית ייצרו עולם הרמוני ומשגשג. הם השתתפו בישיבות וכתבו זה לזה מכתבים. הם ניהלו שיחות ונפגשו בבתי קפה. למרות שהיעדים האידיאליסטים של עידן ההשכלה לא הושגו, המדע פרח אז והוא מוסיף לפרוח מאז ועד היום.
Author: Chris Impey