הוויכוח על היתרונות היחסיים של מחקר מאויש לעומת מחקר רובוטי בחלל יכול לגלוש לכיוון רגשי. בעזרת מזעור האלקטרוניקה, גשושיות רובוטיות תמיד תהיינה זולות ואמינות יותר מחלליות אנושיות. עם זאת, אנשים רבים חושבים שההתרגשות שמעוררת תוכנית החלל תלויה במעורבות בני אדם. לשני סוגי המחקר יתרונות וחסרונות – ייתכן כי לכל אחד מהם קיימים הזמן והמקום המתאימים. אנשים רבים תומכים בתוכנית חקר שמתחילה במשימות רובוטיות עד שהידיעה שלנו על הפלנטה גדולה דיה, ואז שליחת אדם היא הצעד הבא שמתבקש.
באדיבות NASA
משימות לא מאוישות, או רובוטיות, הן במובנים רבים קלות וזולות יותר. המערכות הנדרשות כדי להחזיק אדם בחיים בחלל העוין אינן נחוצות במקרה זה. לא צריך לבזבז דלק על הובלת מים, אוויר ומזון. המיגון נגד קרינה יכול להיות הרבה פחות תובעני. מערכות בטיחות אינן חייבות להיות מוגנות מפני כישלונות. לבסוף, לאחר סיום המשימה, אין צורך לדאוג להחזרת החללית לכדור הארץ. אפשר פשוט לנטוש אותה, ובכך לחסוך זמן, כסף ומאמצים עצומים. בגלל הקטנת הדרישות המשימות הרובוטיות זולות בהרבה. ניתן לשלוח כמאה משימות רובוטיות לפלנטה במערכת השמש בעלות של משימה מאוישת אחת.
עם זאת, רבים טוענים כי משימת חלל אנושית חיונית לעתיד חקר החלל. הרי מה הטעם לחקור את החלל אם לבני אדם אין הזדמנות לחוות אותו בעצמם? מלבד ההשפעה הרגשית של נחיתת אדם בפלנטה אחרת, לקיום בן אנוש חי יכול להיות יתרון מעשי. בגלל המרחק הרב קיים עיכוב בזמן התגובה בין כדור הארץ לפלנטה. למשל, מדענים מרוחקים הנמצאים בארץ אינם יכולים להגיב במהירות לכל דבר שקורה במאדים. בשעת חירום כאשר משתבשת נחיתה של גשושית רובוטית, היה לוקח למדענים בכדור הארץ לפחות 20 דקות רק לשמוע על השיבוש, וזמן כפול כדי שתגובתם תקלט בגשושית. לעומת זאת אדם הנמצא בחללית יכול להשתמש בחשיבה יצירתית ובפתרון בעיות גמיש בזמן אמת, כדי להתגבר על תקלות.
באדיבות NASA
לבסוף, אין ספק שהפרסום של שיגור אנשים לחלל מיטיב עם תחום המחקר של מערכת השמש. ההתרגשות סביב אנשים בחלל גדילה כאשר אנשים יכולים להזדהות עם אסטרונאוטים חיים, ולא רק לראות תמונות שצולמו על ידי רובוט. למרות שהרבה משימות רובוטיות בוצעו בכוכבי לכת אחרים ורק משימות מאוישות בודדות שגרו לעבר הירח, הרי שדווקא המשימות המאוישות נשארו בזיכרונם ובדמיונם של בני-אנוש. למרבה הצער, אותה השפעה רגשית יכולה לעבוד גם בצורה הפוכה, כאשר מתרחשים אסונות כמו אובדן של 14 אסטרונאוטים על סיפונן של המעבורות צ'לנג'ר וקולומביה. כישלונות שכאלה מדגישים את הסיכונים של טיסה אנושית בחלל, אותם יש לשקול כנגד היתרונות של טיסה כזו.
Author: Chris Impey