באדיבות וויקיפדיה
הטיסות לירח היו אחת ההרפתקאות האנושיות הגדולות בכל הזמנים. המלחמה הקרה הובילה את ארצות הברית, מסיבות פוליטיות, לנסות ולהקדים את הרוסים בנחיתה על הירח. הפחד ברקע התחרות היה פיתוח נשק גרעיני שיוצב בחלל. מאז השקתו של ספוטניק בשנת 1957 השיגו הסובייטים יתרון על פני האמריקאים במרוץ לחלל. הם הובילה בצורה מרשימה במספר אבני דרך: אדם ראשון בחלל, אישה ראשונה בחלל, יציאה ראשונה מחוץ לחללית, חללית ראשונה שנחתה על פלנטה אחרת. הנשיא ג'ון פ. קנדי ריתק את דמיונו של העם האמריקני כאשר הוביל תוכנית חלל שאפתנית שמטרתה להנחית בני האדם על הירח. תוכנית שהוגשמה בהצלחה בשנת 1969. לפני שבני האדם נחתו על הירח, ביצעו גם ארה"ב וגם ברה"מ מחקר חלל בלתי מאויש נרחב. הסובייטים שלחו את הראשונה בסדרת החלליות לונה כבר בשנת 1959. סדרת משימות החלל אמריקניות ריינגר בשנות השישים של המאה העשרים קדמה לנחיתה על פני הירח. תוכנית אפולו בוצעה במטרה מפורשת להוביל בני אדם אל ירח ובחזרה.
ב- 20 ביולי 1969, חצי מיליארד צופי טלוויזיה בכל העולם צפו בנשימה עצורה כיצד מניח ניל ארמסטרונג לראשונה את רגלו על אדמת הירח. האסטרונאוטים בלטו באור השמש הבהיר והקשה, כשדילגו ללא מאמץ על פני הירח, בשל כוח הכבידה הנמוך שעל פניו. באז אלדרין תיאר את נקודת הנחיתה בירח, ים השלווה, כ"שממה מפוארת". הם נשארו על פני הירח קצת יותר משעתיים, ואז חזרו לרכב הירח והמריאו משם. כמה ימים לאחר מכן, נחתו האסטרונאוטים בהצלחה באוקיאנוס השקט.
המטרה של הנחיתה הראשונה על הירח הייתה פשוט להטיס את האסטרונאוטים לירח ולהחזירם בשלום – לא נותר זמן רב למדע. אבל בחמש משימות נוספות של אפולו, שנחתו בהצלחה על הירח, האסטרונאוטים החזירו אלפי תצלומים, הציבו סיסמומטרים לגילוי "רעידות ירח", ובחנו את הטופוגרפיה הירחית, זרימת החום על פניו, השדה המגנטי של הירח ועוצמת הקרינה בלווין הטבעי של הארץ. אסטרונאוטים החזירו לכדור הארץ 382 קילוגרם של סלעים ואדמת ירח. דורות חדשים של מדענים עדיין בוחנים דגימות אלה, יותר חמישים שנה לאחר מכן. הנתונים מתוכנית אפולו הובילו להתקדמות מדעית משמעותית בנושאים כמו התיאוריה של מקור הירח ומקור היווצרותה של מערכת השמש. הנחיתה האחרונה על הירח הייתה בשנת 1972, ומאז בני האדם לא חזרו אליו.
באדיבות NASA
תיאוריות קונספירציה טוענות כי הנחיתה על הירח אינה אלא בדיה. מרבית ה"ראיות" למחשבה זו מבוססות על תפיסות שגויות הנובעות מאי הבנה של הסביבה הירחית – למשל, תופעות כמו האבק והדגל האמריקני על הירח נראים אחרת מכפי שאנו מורגלים בכדור הארץ, מכיוון שהם נמצאים בריק. תומכי תיאוריה זו מצביעים על פני שטח חריגים בתצלומי אפולו, אך ניתן להסביר אותם בקלות על ידי התנאים הייחודיים שעל פני הירח. לדוגמה, הסיבה לכך שאין כוכבים נראים ברוב התצלומים שצולמו על פני הירח, נובעת מכך שמשטח הירח כה בהיר שהוא מאפיל על הכוכבים הקלושים הנמצאים ברקע. טענה אחרת מתייחסת לפרטים נראים גם בתוך צללים. תופעה זו נובעת מכך שאדמת הירח הבהירה מחזירה אור בכל מקום, אפילו בצל השמש. כל טענה כביכול של תומכי הקונספירציה נשללת בקלות על ידי שיקולים של השכל הישר והכרות עם סביבת הירח. לא רק שיש דיווחים אישיים של אסטרונאוטים שהיו על הירח, אלא יש לנו גם יותר שלוש מאות קילוגרמים של סלעי ירח. אלה אינם דומים לשום סלע יבשתי, ומאות מדענים ברחבי העולם אימתו את מקורם הירחי. קשה ביותר לזייף את הנתונים שהובאו מהירח. למעשה, היה זה קל יותר למדעני נאס"א ללכת על פני ירח בשנת 1969 מאשר לזייף את הנתונים שהביאו האסטרונאוטים.
יותר מחמישים שנה אחרי תוכנית אפולו, הזיכרונות דעכו ורוב האמריקנים החיים כיום עדיין לא היו בחיים כאשר האסטרונאוטים דרכו לאחרונה על פני הירח. אפילו באותה תקופה, תשומת הלב דעכה לקראת סיום מבצע אפולו; שלושת הנחיתות האחרונות של הירח בוטלו ותקציבה של נאס"א קוצץ, כאשר המדינה התמודדה עם מלחמת וייטנאם ועם אי שקט חברתי. אבל זה היה הישג אנושי יוצא דופן. תוכנית אפולו הייתה האתגר הטכני המורכב והמאתגר ביותר בהיסטוריה האנושית. זכרו שכוח החישוב של הסמארטפון שלכם חזק פי מאה מהמחשב שהוביל את אפולו לירח! שנים-עשר האסטרונאוטים שנחתו על הירח הם עדיין האנשים היחידים שדרכו אי-פעם בגרם שמיים אחר.
Author: Chris Impey