תרבויות עתיקות כמו התרבות בבבלית או המצרית זיהו דפוסים במבנה קבוצות כוכבים ותנועתם בשמים. הם יכלו לחזות אירועים אסטרונומיים. היו להם לוחות שנה מדויקים. עם זאת, הם לא הצליחו להתקדם במענה על שאלות היסוד של היקום. כגון: כמה רחוקים כוכבי הלכת, השמש והירח? למה הם מאירים? מה גורם להם לנוע? ההתקדמות נעשתה על ידי קבוצה מופלאה של הוגים שחיו במאות הששית עד השלישית לפני הספירה. תרבות זו התפתחה לאורך חופי יוון ותורכיה. תקופה זו מסמנת את לידת המדע.
פריצת הדרך נעשתה על ידי קבוצה של פילוסופים, שפיתחו את הבסיס לשיטה המדעית. הם יישמו לוגיקה ומחשבה קפדנית בתחומים רבים של פעילות אנושית. אסטרונומיה הייתה רק דוגמה לתחום אחד מני רבים. הם גם פיתחו כלים חדשים במתמטיקה שאפשרו לקדם תחומי מדע חדשים פיזיקה, הנדסה וארכיטקטורה. אפלטון, שייסד את האוניברסיטה הראשונה בעולם במטע זיתים מחוץ לאתונה, העלה את המתמטיקה למעמד אינטלקטואלי גבוה. הכתובת מעל לכניסה הראשית נקראה "רק יודעי גיאומטריה מוזמנים להיכנס". היוונים השתמשו בגיאומטריה כדי לפתח מודל מורכב יותר מהרושם הראשוני שהכוכבים וכוכבי הלכת הם נקודות אור על קליפה כדורית. הם הוסיפו ממד שלישי ויצרו רעיונות פורצי דרך לגבי גודלו האמיתי של היקום.
תאלס, שתקופת הפריחה שלו הייתה בסביבות 590 לפנה"ס, היה הפילוסוף המוכר הראשון בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא נחשב אחד משבעת חכמי יוון ולעיקרי שבהם. הוא עסק באסטרונומיה, בגאומטריה ובקוסמולוגיה.
באדיבות וויקיפדיה
בשנת 584 לפנה"ס שני שבטים יווניים עסקו במאבק דמים על חופי אסיה הקטנה. המשורר הסיודוס רשם את הסצנה בתיאורים מלאי חיים המציגים מגינים מצוחצחים וחרבות מבהיקות וקטל. לפתע, השמים החשיכו והאוויר צונן החל לנשוב, כאשר התרחש ליקוי חמה. החיילים נותרו מבולבלים בשדה הקרב, מתוך אמונה שהם עדים לרמז מן האלים. לא הרחק משם, אדם בשם תאלס לא היה מופתע כלל. הוא השתמש ברשומות של ליקויי חמה מצרים כדי לחזות את התאריך המדויק של ליקוי החמה.
תאלס היה מדינאי, מתמטיקאי ואסטרונום שחי במילטוס, הנמצאת כיום בתורכיה, בין השנים 634 ל- 556 לפנה"ס. הוא נושא אולי את האנקדוטה הראשונה על מדענים רדופי מחשבות. מספרים סיפור על נערה משרתת, שראתה אותו נופל לתוך באר. הנערה נזפה בו על כך שהוא שקוע כל כך בשמים עד שאינו שם לב למה שמתחרש מתחת לרגליו. תאלס האמין כי כל דבר בעולם החומר מקורו במים. אולי אמונה זו נראת תמים, אך היא היוותה צעד חשוב בהתפתחות המדע, ההנחה שמקור כל הדברים אחד הוא. זהו רעיון מדעי בסיסי, היכולת לחשוף מאחורי המגוון הרחב של עולם הטבע פשטות בסיסית.
הרעיונות של פיתגורס הם דוגמאות מושלמות של האיחוד בין מתמטיקה לקוסמולוגיה. הוא חי מ- 583 ועד 510 לפנה"ס. פיתגורס לא השאיר רשימות וכתבי יד, כך שאנחנו יודעים על עבודתו רק באמצעות הכתבים שהותירו חסידיו. בעקבות התבוננות במופעי הירח, הוא הבין כי לירח צורת כדור, והציע את הרעיון יוצא דופן אז, שאף צורת הארץ כדורית. פיתגורס הציב את כדור הארץ במרכז היקום. הוא פיתח רעיונות רבים במתמטיקה, שהמפורסם בהם הוא "משפט פיתגורס" העוסק במשולשים ישרי זווית. מאחר וכדור הוא בעל הצורה סימטרית ביותר, היה זה אך טבעי שפיתגורס יתאר את כדור הארץ, מסלול השמש, כוכבי הלכת, ומסלול הכוכבים כבעלי סימטריה מעגלית. פיתגורס הקים בית ספר בדרום איטליה, וכמה מתלמידיו הציעו את הרעיון שכדור הארץ, כוכבי הלכת, השמש והכוכבים נעים כולם סביב "אש" מרוחקת. למרות שחלק מהרעיונות המוקדמים הללו אינם נכונים, ניתן לזהות בפעילותם של מדענים מוקדמים אלה חשיבה נועזת והרפתקנית.
Author: Chris Impey