אחת השאלות המסקרנות ביותר באסטרונומיה היא האם רק בכדור הארץ מתקיימים חיים אינטליגנטיים? האם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ או שלא. לשתי האפשרויות השלכות מרחיקות לכת. כפי שאמר האדריכל האמריקאי והמעצב בקמינסטר פולר (1895-1983), "לפעמים אני חושב שאנחנו לבדנו. לפעמים אני חושב שאנחנו לא לבד. בכל מקרה המחשבה מטלטלת". היקום הוא מקום גדול ורחב. ישנם מספר עצום של אתרים פוטנציאליים לקיום חיים, המרכיבים הכימיים של החיים נפוצים על פני המרחב. במבט ראשון נראה בלתי סביר שעלינו להתקיים לבד. אם חיים אינטליגנטיים קיימים מעבר למערכת השמש, העולם שלנו עשוי להיות מושפע מהם, לטוב ולרע. אנתרופולוג ד.ק. שטרן ציין, כי גילוי חיי חוצנים "יהרוס באופן בלתי הפיך את הדימוי העצמי שלנו כפסגת הבריאה". האלטרנטיבה משמעותית לא פחות, אם אנו היצורים האינטליגנטיים היחידים ביקום, כיצד עלינו לבחון את היקום המפואר כצופים יחידים שזמן מוגבל.
באדיבות וויקיפדיה
בשנות ה- 40 נקט הפיסיקאי אנריקו פרמי בגישה של חישוב מהיר לבעיה זו. הוא שוכנע במידה רבה על ידי הטענה שמספר הכוכבים הרב ביקום חייב לרמוז שכמה מהם חייבים לארח כוכבי לכת עם חיים תבוניים. כיוון חשיבה שהוביל את פרמי לשאול את השאלה "איפה הם?" הוא העריך שחברה מתקדמת יכולה לאכלס את כל שביל החלב רק במשך 5 עד 50 מיליון שנה. אם יש חיים נבונים בחוץ, מדוע הם לא יצרו קשר עד כה? הוא בחן האופן שבו האסטרונומים החוקרים בתחום הרדיו האזינו לאותות רדיו ולא שמעו דבר, וכיצד השמים שלנו אינם מלאים באורחים זרים המתבוננים בנו או מנסים ליצור עמנו קשר. במבט סביב, חסרו לו ראיות לקיום חייזרים בגלקסיה, שעשויים להיות תושבים בשפע הפלנטות הדומות לכדור הארץ שלנו. כאשר מסתכלים על ההיסטוריה, אין ראיות קונקרטיות ל"אסטרונאוטים עתיקים" או לביקורים של חוצנים בכדור הארץ.
אדיבות וויקיפדיה
פרמי ואחרים הניחו כי גזע מתקדם יכול ליישב את שביל החלב במשך זמן קצר בהשוואה לגיל הגלקסיה. ציוויליזציה כזו יכולה אפילו לחקור את הגלקסיה ללא התנחלות ביולוגית על ידי שליחת חלליות בלתי מאוישות למערכות פלנטריות אחרות. בדיקות אלה יכלו להשתמש בחומרים מקומיים כדי לשכפל את עצמן, והן יכלו להתפשט במהירות דרך הגלקסיה. הן יכלו לבצע התיישבות טכנולוגית, תוך שליחת מידע חזרה במהירות האור לפלנטת הבית. אם זה נשמע מופרך, זכרו כי תרחיש כזה דורש רק חיוץ (אקסטרפולציה) צנועה של הטכנולוגיה הנוכחית שלנו; אנחנו נמצאים כנראה פחות מ- 100 שנה לפני פריצה טכנולוגית שבה רובוטים יוכלו לבנות רובוטים ומערכות הנעה אחרות, שתגענה לעשירית מהירות האור בחלל. כבר עכשיו, היפנים מתכננים בניית בסיס רובוטי לחלוטין על הירח.
יש כמה תשובות הגיוניות לשאלתו של פרמי "איפה הם?". אפשרות אחת היא כי פשוט אין חיים נבונים מחוץ לכדור הארץ; חיים אינטליגנטיים הם תוצאה ייחודית של אירועים אקראיים ביקום. לחלופין, היקום יכול להיות מאוכלס ביותר, אבל התרבויות הקרובות נמצאות בגלקסיות רחוקות. תחלופנה מיליוני שנים עד שהודעות הרדיו שלהם תגענה לכדור הארץ. לא סביר שספינות חלל תגענה לכדור הארץ אם מהירותן מוגבלת למהירויות נמוכות ממהירות האור, בהתאם לאילוצי הפיזיקה. סביר להניח שחיים מיקרוביאליים פשוטים נפוצים למדי ביקום, אבל אינטליגנציה וטכנולוגיה מפותחת נדירים ביותר.
ייתכן גם כי חקר החלל והרצון לתקשורת הם מאפיינים אנושיים ייחודיים. אחרי הכל, ניתן לטעון כי יש יותר ממין אינטליגנטי אחד על הפלנטה שלנו, אבל הטכנולוגיה והרצון לחקור ולתקשר הם ייחודיים לבני אדם. הטכנולוגיה אינה אוניברסלית אפילו בקרב חברות אנושיות. האם נגזר על בני אדם להיות חוקרים, בוני גשרים, מדענים ולא אמנים, ספורטאים, או חולמי חלומות בהקיץ? האם הסטריאוטיפ המערבי האגרסיבי מייצג יותר את מהות האנושות מאשר את הסטריאוטיפ המזרחי המהורהר? הטכנוקרטיה שלנו יכולה להיות רק סוג אחד של פעילות תרבותית ולא תוצאה טבעית של אבולוציה ביולוגית. מבחינה היסטורית, דפוסים שפעם היינו מניחים שהם תוצאה של הביולוגיה שלנו התבררו כתוצאה של השפעות תרבותיות (בלבול בין שני אלה הוביל לתופעות גזעניות וסקסיסטיות שאנו עדיין מנסים להתגבר עליהן). כולנו הושפענו מהתדמית המושכת של המדע הבדיוני של חקר החלל, והתקשורת כפעילות תרבותית אוניברסלית. למעשה, זוהי גישה אנתרופוצנטרי להפליא להניח כי שיצורים על כוכבי לכת אחרים היו דומים לנו פיזית, פסיכולוגית, או חברתית.
טלסקופ החלל שפיצר שוגר ב-25 באוגוסט 2003 מבסיס חיל האוויר בקייפ קנוורל, על-גבי טיל דלתא 2. הטלסקופ הוצב במסלול לא שגרתי, מסלול הליוצנטרי ולא מסלול גאוצנטרי, כלומר הוא מקיף את השמש ולא את כדור הארץ.
באדיבות וויקיפדיה
אולי התשובה המשמעותית ביותר לשאלה "איפה הם?" היא שאנחנו נפרדים מהחייזרים בשל זמני ההתפתחות יותר מאשר המרחקים הפיזיים. נערוך ניסוי היפותטי. תארו לעצמכם פלנטה תאומה של כדור הארץ שהתחילה להתפתח ביחד עם הארץ. אפילו אם החיים בשתי הפלנטות בחרו מסלולים ביוכימיים דומים, אורגניזמים על שני כוכבי הלכת עשויים להיות בשלבי התפתחות שונים האחד מהשני. רק בשל הבדל קל בטמפרטורה בין כוכבי הלכת עלולים ה"שעונים" אבולוציוניים של הפלנטות להיות בלתי מסונכרנים. אפילו אם אחוז אחד בזמן לא יהיה מסונכרן, החיים על התאום שלנו יהיו 40 מיליון שנה מאחורינו או מלפנינו. זהו פרק זמן גדול מבחינה אבולוציונית, לפני 40 מיליון שנה היינו בשלב של יונקים מוקדמים. אם קצב ההתפתחות שונה ב- 10% עד 15%, אז אנחנו מדברים על ההבדל האבולוציוני העצום הדומה להבדל שבין מיקרואורגניזמים חד תאיים לביננו! נובעת תוצאה חשובה מהדיון על התזמון. עד כה הייתה לנו יכולת לתקשר בין כוכבים רק במשך 50 שנה, זהו פרק זמן זעיר בתהליך האבולוציוני והקוסמי. בשל הזמן הנדרש לאותות לנוע דרך חלל הבינכוכבי, סביר להניח שכל ציוויליזציה שאיתה נוכל ליצור קשר תהיה הרבה יותר מתקדמת מאתנו, באלפי ואולי במיליוני שנים. גם אם היינו באותו שלב אבולוציוני כמו התאום שלנו, המרחקים הגדולים והזמן הקצר שבו שורדות תרבויות בכדור הארץ (התרבויות העתיקות ביותר על כדור הארץ נמשכו רק אלפי שנים) גורם לרעיון התקשורת להראות חסר סיכוי.
אלה לא תשובות שמספקות את כולם. סקרים בארצות הברית מראים כי לציבור יש רגישות עצומה לרעיון של ביקור חוצנים. גם ללא עדויות משכנעות, למעלה מ- 50% מהאוכלוסייה סבורים שכבר יצרנו קשר עם חוצנים. תופעה שאינה מפתיעה בהתחשב בכך שחייזרים נמצאים כבר בתרבות הפופולרית במשך 100 שנים, החל מספרו של ה.ג. וולס העוסק בהשפעה של מלחמת העולמות, המשך בסדרות טלוויזיה "תיקים באפלה", סטארגייט או גברים בשחור. במשך שנים רבות של מדע בדיוני, צורות חיים זרות חדרו לתודעה הציבורית באמצעות הטלוויזיה וסרטים. לדוגמא: תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "מסע בין כוכבים" והסדרה "מלחמת הכוכבים" שהחלו במשוגעים לדבר והפכו לתופעה תרבותית נרחבת.
התרבות הפופולרית מציירת שתי גרסאות מנוגדות של המיתוס הזר. הראשון הוא התפיסה האופטימית, המתבטאת בסרטים כמו: E.T., מפגשים מהסוג השלישי, ולאחרונה מגע. השקפה זו מדגימה את שאיפתנו לידע, לאחווה ביקום עצום, ואפילו לישועה. השנייה היא ההשקפה הפסימית, כפי שהיא נראית בסרטים כגון חייזרים ויום העצמאות, שמציבים אותנו בסכנה קיומית כתוצאה ממפגש עם צורות חיים עליונות. סבירה יותר הדאגה שמבטאים מדענים כמו סטיבן הוקינג.
חרף כל הפחדים שלנו, אנחנו ממשיכים להתבונן. החיפוש אחר חייזרים הוא הרפתקה מדעית חדשה. האסטרונומים ממשיכים לבחון את אפשרויות של חיים מחוץ לכדור הארץ כדרך ישירה לחקירת תפקידנו ביקום. אמנם, הדיונים על הקיום, האינטליגנציה, הפסיכולוגיה או המראה של צורות חיים זרות הם כמעט ספקולטיביים. אבל קבוצה בין תחומית של חוקרים החלה להתייחס לבעיות אלה ברצינות רבה. אסטרונומים זיהו כוכבי לכת במסלול סביב כוכבים סמוכים, ומצפי חלל מודרניים כמו שפיצר יכולים למדוד את ההרכב הכימי של חלק מהאטמוספרות של כוכבי הלכת. בעוד שעדיין לא גילינו עולמות ראויים להתיישבות, הרי שנמצאו מולקולות מורכבות מבוססות פחמן בחלל הבין-כוכבי ובמטאוריטים. ראיות המאשרות את קיומה של כימיה מורכבת פעילה מעבר למערכת השמש שלנו. כימאים בחנו את המסלולים שבאמצעותם ניתן להרכיב את מולקולות המשכפלות את עצמן ואת צורות החיים הפשוטות. ביולוגים אבולוציוניים שקלו כיצד עשויה מורכבות החיים להתפתח החל מאורגניזמים חד תאיים. הפיסיקאים אפילו חישבו את כמות התרבויות הבין-כוכביות שיכולות לאכלס את הגלקסיה. מדענים אלה עבדו יחד כדי לחזות כיווני התפתחות על בסיס הרמזים האטמוספריים. לכן, יתכן שנזהה תחילה חיים אינטליגנטיים בעקבות זיהום כימי שיצרו, ולא בשל אותות רדיו ששדרו!
לאופטימיסטים העוסקים בחיפוש אחר אינטליגנציה חיצונית יש תשובה נוספת ומלאת תקווה לתרחיש העגום, שחיים אינטליגנטיים נדירים בגלקסיה. במקום להשתמש באותות תקשורת מנקודה לנקודה, תרבויות זרות עשויות להשתמש באותות כדי לאחסן מידע באינטרנט קוסמי עצום. אם ציוויליזציה אחת הצליחה לשלוח בדיקות על פני הגלקסיה, הם יכלו להשתמש בבדיקות האלה כדי להקים רשת תקשורת על פני הגלקסיה. אלה תחנות מלאכותיות שיכולות לשגר אלומות מידע אל כוכבי הלכת, לאסוף מידע מכוכבי לכת על צורות חיים אינטליגנטיים, ולאחסן את המידע במסד נתונים הולך וגדל. כל ציוויליזציה חדשה וחכמה לא תצטרך לחכות אלפי שנים כדי לתקשר על פני הגלקסיה; הם יצטרכו להמתין זמן קצר בהרבה כדי להתחבר אל הצומת הקרוב ביותר של הרשת. המידע באינטרנט קוסמי זה ישרוד גם לאחר כיליונה של הציוויליזציה ויפעל כמעין תודעה גלקטית.
כל אלה הם רעיונות היפותטיים, אך יש לזכור את דבריו של הפיסיקאי פרימן דייסון: "לטבע יש תמיד דמיון רב יותר מאתנו". אנחנו מין אינטליגנטי צעיר, המציץ לתוך מרחבי הסביבה הקוסמית שלנו עם תמימות של תינוק. אנו עשויים להיות מופתעים ממה שאנו מוצאים.
Author: Chris Impey