האם אנחנו לבד? בני האדם מנסים למצוא תשובה לשאלה זו במשך דורות. ויכוחים רבים התעוררו לגבי התשובה האמתית. האופטימיסטים התמקדו בדרך כלל בדיון עצמו. בשנות ה- 30 של המאה ה- 20, אופטימיות זו כבשה את הפיזיקאי אנריקו פרמי. הוא שוכנע במידה רבה על ידי הטענה שמספר הכוכבים הרב ביקום חייב לרמוז שכמה מהם חייבים להכיל גם כוכבי לכת שבהם חיים נבונים. דרך חשיבה זו הובילה את פרמי לשאול את השאלה "איפה הם?" אם יש חיים אינטליגנטיים בחוץ, למה הם לא יצרו קשר?! התשובה נותרה בגדר מסתורין. רדיו אסטרונומים האזינו לאותות רדיו ולא שמעו דבר. גם השמים שלנו אינם מלאים בחוצנים המתבוננים בנו או מנסים ליצור עמנו קשר. אין ראיות קונקרטיות ל"אסטרונאוטים עתיקים" או לביקורים זרים בהיסטוריה של כדור הארץ.
בהפגנה נוספת של אופטימיות, תיאורטיקנים אף טענו שציוויליזציה אחת יכולה ליישב את כל כוכבי הלכת בגלקסיה, שבהם יכולים להתפתח חיים. לא רק שהיא יכולה ליישב את שביל החלב, אלא שהיא יכול לעשות זאת בזמן קצר משמעותית לעומת גיל הגלקסיה. ציוויליזציה כזו יכולה לחקור את הגלקסיה ללא התנחלות אלא על ידי שיגור חלליות למערכות פלנטריות אחרות. בדיקות אלו עשויות להשתמש בחומרים מקומיים כדי לשכפל את עצמן, והן יכולות להתפשט במהירות דרך הגלקסיה, ולשלוח מידע במהירות האור לפלנטת המקור. מכונות שאלה נקראות חיישני פון נוימן, בעקבות שמו של חלוץ מתמטיקה ומדעי המחשב שחי ופעל באמצע המאה ה- 20. אם זה נשמע מופרך? זכרו כי תרחיש כזה דורש רק אקסטרפולציה צנועה של הטכנולוגיה הנוכחית שלנו; אנחנו כנראה פחות מ-100 שנה ממצב שבו רובוטים יכולים לבנות רובוטים ומערכות הנעה אחרות, שיכולים להגיע לעשירית ממהירות האור בחלל.
אם אכן זו הייתה המציאות, הינו עשויים לצפות ליצירת קשר עם ציביליזציה מחוץ לכדור הארץ. סקרים בארצות הברית מראים כי לציבור יש רגישות עצומה לרעיון של ביקור חוצנים. גם ללא עדויות משכנעות, למעלה מ- 50% מהאוכלוסייה סבורים שכבר יצרנו קשר עם חוצנים. תופעה שאינה מפתיעה בהתחשב בכך שחייזרים נמצאים כבר בתרבות הפופולרית במשך 100 שנים, החל מספרו של ה.ג. וולס העוסק בהשפעה של מלחמת העולמות, המשך בסדרות טלוויזיה "תיקים באפלה", סטארגייט או גברים בשחור. במשך שנים רבות של מדע בדיוני, צורות חיים זרות חדרו לתודעה הציבורית באמצעות הטלוויזיה וסרטים. לדוגמא: תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "מסע בין כוכבים" והסדרה "מלחמת הכוכבים" שהחלו במשוגעים לדבר והפכו לתופעה תרבותית נרחבת.
התרבות הפופולרית מציירת שתי גרסאות מנוגדות של המיתוס הזר. הראשון הוא התפיסה האופטימית, המתבטאת בסרטים כמו: E.T., מפגשים מהסוג השלישי, ולאחרונה מגע. השקפה זו מדגימה את שאיפתנו לידע, לאחווה ביקום עצום, ואפילו לישועה. השנייה היא ההשקפה הפסימית, כפי שהיא נראית בסרטים כגון חייזרים ויום העצמאות, שמציבים אותנו בסכנה קיומית כתוצאה ממפגש עם צורות חיים עליונות. סבירה יותר הדאגה שמבטאים מדענים כמו סטיבן הוקינג. ניתן להשוות את האמונה בקיום חייזרים עם מטאפורה דתית מודרנית. אולי שאלה מעניינת יותר מאשר "האם אנחנו לבד?" היא השאלה "למה אנחנו כל כך בודדים?"
יש מסקנות לוגיות אחרות, פרט לזו שאליה הגיע פרמי. מסקנה אחת היא שאין חייזרים אחרים; חיים אינטליגנטיים הם תוצאה ייחודית של אירועים אקראיים ביקום. לחלופין, היקום יכול להיות מאוכלס בחיים אינטליגנטיים רבים, אבל התרבויות הקרובות ביותר נמצאות בגלקסיות רחוקות. עד שיגיעו אלינו אותות הרדיו שלהם יחלפו מיליוני שנים. ספינות חלל לא סביר שתגענה לכדור הארץ בשל מהירותן המוגבלת למהירויות פחות מזו של מהירות האור, כפי שדורשת הפיזיקה המודרנית. זה עולה בקנה אחד עם הידע הנוכחי שלנו לפיו חיים מיקרוביאליים נפוצים למדי ביקום, אבל ישויות אינטליגנטיות וטכנולוגיה מפותחת נדירים ביותר.
חרף כל הפחדים שלנו, אנחנו ממשיכים להתבונן. החיפוש אחר חייזרים הוא הרפתקה מדעית חדשה. האסטרונומים ממשיכים לבחון את אפשרויות של חיים מחוץ לכדור הארץ כדרך ישירה לחקירת תפקידנו ביקום. אמנם, הדיונים על הקיום, האינטליגנציה, הפסיכולוגיה או המראה של צורות חיים זרות הם כמעט ספקולטיביים. אבל קבוצה בין תחומית של חוקרים החלה להתייחס לבעיות אלה ברצינות רבה. אסטרונומים זיהו כוכבי לכת במסלול סביב כוכבים סמוכים, ומצפי חלל מודרניים כמו שפיצר יכולים למדוד את ההרכב הכימי של חלק מהאטמוספרות של כוכבי הלכת. בעוד שעדיין לא גילינו עולמות ראויים להתיישבות, הרי שנמצאו מולקולות מורכבות מבוססות פחמן בחלל הבין-כוכבי ובמטאוריטים. ראיות המאשרות את קיומה של כימיה מורכבת פעילה מעבר למערכת השמש שלנו. כימאים בחנו את המסלולים שבאמצעותם ניתן להרכיב את מולקולות המשכפלות את עצמן ואת צורות החיים הפשוטות. ביולוגים אבולוציוניים שקלו כיצד עשויה מורכבות החיים להתפתח החל מאורגניזמים חד תאיים. הפיסיקאים אפילו חישבו את כמות התרבויות הבין-כוכביות שיכולות לאכלס את הגלקסיה. מדענים אלה עבדו יחד כדי לחזות כיווני התפתחות על בסיס הרמזים האטמוספריים. לכן, יתכן שנזהה תחילה חיים אינטליגנטיים בעקבות זיהום כימי שיצרו, ולא בשל אותות רדיו ששדרו!
לאופטימיסטים העוסקים בחיפוש אחר אינטליגנציה חיצונית יש תשובה נוספת ומלאת תקווה לתרחיש העגום, שחיים אינטליגנטיים נדירים בגלקסיה. במקום להשתמש באותות תקשורת מנקודה לנקודה, תרבויות זרות עשויות להשתמש באותות כדי לאחסן מידע באינטרנט קוסמי עצום. אם ציוויליזציה אחת הצליחה לשלוח בדיקות על פני הגלקסיה, הם יכלו להשתמש בבדיקות האלה כדי להקים רשת תקשורת על פני הגלקסיה. אלה תחנות מלאכותיות שיכולות לשגר אלומות מידע אל כוכבי הלכת, לאסוף מידע מכוכבי לכת על צורות חיים אינטליגנטיים, ולאחסן את המידע במסד נתונים הולך וגדל. כל ציוויליזציה חדשה וחכמה לא תצטרך לחכות אלפי שנים כדי לתקשר על פני הגלקסיה; הם יצטרכו להמתין זמן קצר בהרבה כדי להתחבר אל הצומת הקרוב ביותר של הרשת. המידע באינטרנט קוסמי זה ישרוד גם לאחר כיליונה של הציוויליזציה ויפעל כמעין תודעה גלקטית.
כל אלה הם רעיונות היפותטיים, אך יש לזכור את דבריו של הפיסיקאי פרימן דייסון: "לטבע יש תמיד דמיון רב יותר מאתנו". אנחנו מין אינטליגנטי צעיר, המציץ לתוך מרחבי הסביבה הקוסמית שלנו עם תמימות של תינוק. אנו עשויים להיות מופתעים ממה שאנו מוצאים.
Author: Chris Impey