באדיבות NASA
אוסקר דוהלד (Duhalde) הטה את ראשו לאחור והביט בשמי הלילה. דוהלד היה מפעיל טלסקופ במצפה הכוכבים לאס-קמפאנס בצ'ילה, והוא יצא החוצה בסביבות חצות, ב- 23 בפברואר 1987 כדי לבדוק את תנאי הראות. המצפה היה למרגלות הרי האנדים, הרחק מכל ציוויליזציה, והכוכבים הפיצו אור בהיר על רקע שחור השמים. הוא הבחין בכוכב חדש בסמוך לערפילית דוראדוס 30, בענן מגלן הגדול, שהוא גלקסיה סמוכה על שמו של מגלה הארצות – מגלן, שתיאר אותו במסעו הראשון לדרום כדור הארץ. הכוכב הבהיר לא היה שם בלילות קודמים, עוצמת ההארה שלו כנראה גדלה בחדות. היה זה רגע מרטיט של גילוי. ה"כוכב" הוא למעשה הסופרנובה הראשונה שזוהרה בעוצמה גדולה דיה, כך שניתן היה לראותה בעין בלתי מצוידת, לאחר הפסקה של כמעט 400 שנה! דוהלד היה ככל הנראה העד האנושי הראשון שצפה מותו של כוכב מסוים זה, שהסתיים באירוע יוצא דופן ואלים שנקרא סופרנובה.
הקהילה האסטרונומית הסתחררה מעוצמת הגילוי. בלאס קמפאנס פיתח איאן שלטון תצלום של ערפילית דוראדוס 30, שצילם לאחר האירוע, וכך נזקף לזכותו הגילוי של הסופרנובה (הראשון בשנה, כך נקרא SN 1987A). הסופרנובה אותרה גם באופן עצמאי על ידי אסטרונום חובב העובד בניו זילנד; כמה חובבים אחרים החמיצו את התצפית הראשונה בגלל עננים באתרי התצפית שלהם. ברחבי העולם צילמו טלסקופים את ספקטרום של הכוכב הגוסס, ולוויינים רשמו את כמות האנרגיה הגבוהה שפלט הכוכב הדועך.
העקבות הראשונים של הסופרנובה שהגיעו לכדור הארץ לא היו אור מסנוור, אלא גל של נייטרינו בלתי נראה, שעבר דרך כדור הארץ. ביפן זיהו אותם חוקרים בגלאי החלקיקים בעומק 3,000 מטרים מתחת לאדמה. כאשר עיבדו את הנתונים הם מצאו 11 אירועים, שנגרמו כתוצאה מאינטראקציות בין נייטרינים לבין 2100 טונות המים המטוהרים ביותר שמילאו את הגלאי שלהם. הגילוי של חלקיקי רפאים אלה, שנוצרו בעת מותו של גוף שמימי הנמצא מחוץ לגלקסיה שלנו בישר, באופן אירוני, את הולדתו של שדה מחקר חדש באסטרונומיה.
באדיבות NASA.
SN 1987A התרחשה בגלקסיה שכנה לגלקסית שביל החלב. למעשה, על פי הסטטיסטיקה קצב התרחשותן של סופרנובות בגלקסיה שלנו; הוא אחד למאה שנה. אם סופרנובה הייתה מתרחשת בשביל החלב, קרוב לוודאי שהייתה במרחק של כמה אלפי שנות אור, קרוב פי מאה מ- SN 1987A. על פי החוק ריבוע המרחק ההפוך, בהירותו של אירוע כזה הייתה עולה אלפי פעמים על זו של SN 1987A. למרבה האירוניה, שיא הסופרנובה בגלקסיה שלנו עשוי להיות בהיר מדי, כך שבטלסקופים גדולים גלאי ה- CCD עלולים להיהרס. לכן יהיה עליהם לסגור חלקית את מכסי המראה שלהם או להכניס פילטרים בדרכו של האור המגיע מסופרנובה זו. עבור אסטרונומים חובבים זה יהיה יום חג! אלה אירועים של פעם בחיים עבור אסטרונומים.
בזמן שהומו סאפיינס הקדום פיתח את החברות הראשונות במישורי אפריקה, כוכב על-ענק-כחול בענן מגלן הגדול מיצה את הדלק הגרעיני בליבתו. קריסת הליבה שלאחר מכן יצרה פיצוץ אדיר. שיטפון של קרינה וניוטרינו זרם לחלל, והיתפשט במהירות האור. כמעט 160,000 שנה מאוחר יותר, קצת אחרי שפותחו הכלים של האסטרונומיה המודרנית, השטף הזה עבר דרך כדור הארץ. SN 1987A הציעה הזדמנות נפלאה לבדוק את התיאוריות שלנו, העוסקות בשאלה כיצד כוכב מסיים את חייו. בנוסף, יש לנו הזדמנות לצפות בגוף האקזוטי שנותר מאחור לאחר שהכוכב המסיבי מת.
Author: Chris Impey