כל הכוכבים הם מגנטיים. כוכבים עשויים גז חם מאוד המכונה פלזמה, שם האלקטרונים אינם קשורים אל גרעיני האטום. במצב זה, יכולים לזרום זרמים חשמליים בכוכב ולכן יכולים להיווצר שדות מגנטיים. שדות מגנטיים נוצרים בשל סיבוב הכוכב סביב צירו, והם מתפשטים ולעיתים מוגברים על ידי תנועות הסעה המתרחשות בחלקים החיצוניים של כוכב. הסימנים של שדות מגנטיים בכוכבים כמו השמש הם כתמי שמש. כתמי השמש מופעים בזוגות מסמנים את מיקומם על פני הפוטוספירה, שם השדה המגנטי חודר לפני השטח. עוצמות השדה המגנטי בכתמי שמש נע בין 2000 עד 3000 גאוס, אך השדה בקטבי השמש חלש בהרבה, רק 1 עד 2 גאוס. לשם השוואה למגנט מקרר עוצמת שדה של כמאה גאוס. כוכבים אחרים רחוקים מכדי לאתר כתמים על פניהם ולכן יש להשתמש בשיטה כללית יותר. כאשר אסטרונומים רוצים למדוד שדות מגנטיים באופן כללי, הם משתמשים בטכניקה של הפולימטריה. שיטה הנשענת על העובדה שקרינה הנפלטת מאזור שבו קיימים שדות מגנטיים מתאימה את תנודת הקרינה לכיוון הדומיננטי של השדה המגנטי, ולא לכיוון אקראי.
באדיבות NASA
בכוכבים כמו השמש, חוזק השדה המגנטי עולה עם קצב הסיבוב של הכוכב ועם גיל הכוכב, וכוחו משפיע גם על הפעילות בכרומוספרה. לרוב הכוכבים יש שדות מגנטיים קטנים, בערך 1 עד 100 גאוס, ולכן מידת קיטוב האור שלהם קטנה, 0.1 עד 1%. לסוגים מסוימים של כוכבים משתנים יש גם שדות מגנטיים חזקים ופעילות מגנטית. דוגמה אחת היא כוכבים הנמצאים לפני שלב הסדרה הראשנית, הנקראים כוכבי T טאורי, כאשר מקור האנרגיה שלהם הוא התכווצות כבידתית ולא היתוך. בכוכבים ננסים בעלי מסות נמוכות של 0.1 עד 0.6 מסות שמש מופיעות התלקחויות חזקות וכוחות מגנטיים חזקים פי 10 עד 100 מהשמש.
השדות המגנטיים החזקים ביקום נראים בכוכבים, שהתמוטטו בסוף חייהם. אם אתם חושבים על כוכב כסוג של מגנט מוט עם קווי השדה המופיעים בצורת דיפול, בין קטבי הסיבוב הצפוניים והדרומיים, ואז הכוכב מתכווץ, השדה המגנטי נדחס ומתחזק. מכיוון שהשדה המגנטי נלכד בכוכב, זה התהליך שמתרחש בכוכב מתכווץ או קורס. אם הכוכב מתכווץ פי שניים, עוצמת השדה המגנטי עולה פי ארבעה. באופן כללי עוצמת השדה המגנטי עולה ביחס ישר להופכי של ריבוע רדיוס הכוכב. פירוש "אחיזה" זו של קווי השדות המגנטיים, שבכוכבים מכווצים השדה לא נעלם הוא מתחזק בניגוד לשדה המחזורי בשמש.
השאריות הקומפקטיות בעלות סיבוב מהיר הם ננסים לבנים, כוכבי נויטרונים וחורים שחורים. איש מעולם לא מדד את השדה המגנטי של חור שחור, אך שני סוגי הגופים האחרים הם בעלי השדות המגנטיים החזקים ביותר מבין כל שאר הכוכבים. בחלק מהננסים הלבנים יש שדות מגנטיים חזקים פי מיליון מהשמש, או בערך 1 עד 2 מיליון גאוס. כוכב נויטרונים דחוס יותר מאשר ננס לבן, כך שהשדות המגנטיים שלהם יכולים להיות חזקים פי אלף, או כעשרה מיליארד גאוס (1010). הכוכבים המגנטיים הקיצוניים ביותר נקראים מגנטרים. יש להם עוצמת שדה פנומנליות של עד 1015 גאוס, שזה כמו עשרה טריליון מגנטי-מקרר!
באדיבות Teach Astronomy
צוות מחקר אמריקני-אוסטרלי גילה כי "מגנטר" – סוג של כוכב עם השדות המגנטיים החזקים ביותר הידוע ביקום – משדר פולסי רדיו יוצאי דופן, הקושרים סוג כוכב נדיר זה עם "פולסרי הרדיו" הנפוצים בהרבה. האובייקט המדובר הוא כוכב נויטרונים – כוכב קטן העשוי "חומר נויטרונים" צפוף במיוחד – המכונה XTE J1810-197. הוא שוכן בערך 10,000 שנות אור מאתנו, במערכת הכוכבים שבמזל קשת. תצפיות מצאו שהוא פולט פולסי רדיו בכל סיבוב של הכוכב, או בכל 5.54 שניות. פולסים אלו אושרו ונלמדו בסיוע טלסקופים אחרים באוסטרליה, ארה"ב ואירופה.
באוגוסט 1998 נרשם נחשול של קרני רנטגן וקרני גמא ברום אטמוספירת כדור הארץ. אירוע יוצא הדופן הזה נמשך 5 דקות והיה חזק מספיק כדי לכבות את המכשירים בכמה לוויינים רגישים. מתברר שמקור קרינת האנרגיה הגבוהה הזו היה סוג מיוחד של כוכב נויטרונים שנמצא במרחק של כ- 5000 פארסק מכדור הארץ, המכונה מגנטר. אסטרונומים מאמינים שלמגנטרים יש ליבות נויטרונים צפופות עם קרום שעומקו כקילומטר שעשוי ברובו ברזל. השדות המגנטיים של מגנטר גדולים מאלה של כל גוף אחר מוכר – הם חזקים פי 1014 מהשדה המגנטי של כדור הארץ! כאשר הלחצים בכוכב המסתובב משתחררים, הקרום המוצק יכול לרטוט ואף להיסדק, ולייצר פרץ אדיר של קרינה. כל מי שנמצא במרחק 600 יחידות אסטרונומיות ממגנטר עלול לספוג מנה קטלנית של קרני גאמה. למרבה המזל, מגנטרים הם נדירים מספיק, ואין מגנטרים בקרבת השמש.
Author: Chris Impey