אנחנו קולטים את העולם באמצעות עינינו. מקובל כי חוש הראייה הוא החזק והמתוחכם מבין החושים; רבים מאתנו מרגישים שלא יכולנו להסתדר בלעדיו. אולם הספקטרום הנראה – על עושרו הרב, המכיל את קשת הצבעים מאדום לכחול – הוא רק פלח זעיר ממגוון עצום של סוגי קרינה. קיים עולם בלתי נראה נרחב הרבה יותר המחכה להיחקר.
האסטרונום האנגלי ויליאם הרשל פתח את הפרק הראשון בסיפור גילוי אנושי של קרינה בלתי נראית. בשנת 1800, הוא פיזר את קרני השמש עם פריזמה והניח מדחום מעבר לקצה האדום של הספקטרום. הטמפרטורה עלתה, והמדחום הראה שספג קרינה סולארית בלתי נראית באורך גל ארוך מזה של אור האדום. שנה לאחר מכן, כימאי גרמני יוהן ריטר ייצר ספקטרום באותו אופן והניח נייר ספוג כלוריד-הכסף מעבר לקצה הסגול של הספקטרום הנראה. הנייר החשיך, מה שמעיד על קרינה בלתי נראית בעלת אורך גל קצר מאורך הגל הקצר ביותר של אור כחול. כמו חוקרים רבים, המדענים הללו חרגו מעבר לקשת בענן, ומדדו גלים שהעין האנושית אינה יכולה לראות.
בתחילת המאה ה- 20, זוג נוסף של תגליות הרחיב את הספקטרום של הקרינה עוד יותר. במעבדה החשוכה שלו, וילהלם רנטגן העביר חשמל דרך צינור מלא בגז בצפיפות נמוכה בהרבה מהאוויר. להפתעתו, מסך מצופה בחומר כימי בצד השני של החדר זהר בכל פעם שהוא העביר חשמל דרך הצינור. התגלית הייתה מקרית, אבל כמו כל מדען טוב, רנטגן השתמש בהיגיון ובניסויים נוספים כדי לנסות ולהבין את תוצאות התצפית שלו. האור הנראה לא יכול היה להיות אחראי לזוהר שהופיע; החדר היה חשוך והצינור היה עטוף בקרטון עבה. רנטגן העביר את ידו בין הצינור למסך, הוא נדהם לראות את העצמות ידו, כאילו הבשר הופרד מהעצם! עיתונים נתנו כיסוי בולט לגילוי המרהיב הזה. רנטגן גילה צורה חדשה ומוזרה של קרינה באנרגיה גבוהה: קרינת רנטגן (קרינת x). הוא זכה בפרס נובל הראשון בפיזיקה. באותה שנה, 1895, גוליילמו מארקוני הצעיר התנסה בגלי רדיו ארוכי גל, שנעו בחלל, דרך קירות ואנשים ללא הפרעה.
אנשים התייחסו אל סוגי הקרינה שנחקרו על ידי רנטגן ומרקוני כתופעה מופלאה ומסתורית. היום, אנחנו מתייחסים אליהן כמובן מאליו. צילומי רנטגן הם אחד המרכיבים החיוניים של הרפואה המודרנית, וגלי הרדיו הם הבסיס לתקשורת העולמית. כיצד אנו יכולים להשתמש בגלים אלו הקצרים הרבה יותר ואף ארוכים הרבה יותר מאשר גלי האור הנראה ולחקור באמצעותם את היקום הבלתי נראה? התשובה היא שבשמונים השנים האחרונות, האסטרונומים למדו יותר ויותר על היקום באמצעות גלים אלקטרומגנטיים קצרים בהרבה וארוכים בהרבה מגלי האור.
Author: Chris Impey