המדע המודרני עלול להיות יקר מאוד. לדוגמא עלות מאיץ ההדרונים הגדול (LCH) ב- CERN, שבו התגלה חלקיק היגס ב- 2013, היא כ- 10 מיליארד דולר. טלסקופ החלל "האבל" (HST) של נאס"א, שנמצא כעת בעשור השלישי לחייו כמצפה כוכבים מרחף, עלה גם הוא כ- 10 מיליארד דולר. אלה הן דוגמאות לכמה ניסויים מדעיים שאפתניים ביותר. עלותם של פרויקטים מדעיים רבים פחותה. העלות והמורכבות של פרויקטים גדולים כמו LHC ו- HST משקפת את הצלחת המדע. לאחר שמדענים מצליחים להסביר את היקום הפיזי, נותרות שאלות עמוקות וקשות יותר לפתרון. שאלות אלה דורשות כלים מתוחכמים יותר ויותר. אלפי מדענים עובדים על הפרויקטים גדולים אלה.
לא תמיד אלה היו פני הדברים. המדענים הראשונים היו פילוסופים ביוון העתיקה. הם היו אריסטוקרטים שזכו למשרתים ועבדים, לא עבדו והיו להם מותרות וזמן פנוי בשפע. בתקופת הרנסנס, המדע לא היה מקצוע כפי שהוא מוכר כיום. רק מעטים האנשים שנחשבו כמדענים ועסקו בכך לשם בילוי, מבלי לזכות לתגמול. אחרים נאלצו לחפש פטרונים, שיממנו את פעילותם. גלילאו זכה לתמיכה מפטרונו קוזימו דה מדיצ'י, הדוכס הגדול מטוסקנה. טיכו ברהיי נתמך על ידי מלך דנמרק פרדריק השני. שינוי משמעותי התרחש בשנת 1660 עם הקמתה של החברה המלכותית באנגליה. אמנם היה זה צו מלכותי של המלך צ 'ארלס השני, שהוביל להקמת מועדון שחבריו המדענים נהגו להיפגש ולהחליף דעות. זו היתה תחילתו של המדע כפעילות מאורגנת, הכוללת פגישות ופרסומים, וחברות פעילה. אייזיק ניוטון מילא תפקיד חשוב בשיפור יוקרתה של החברה המלכותית, בהיותו נשיא החברה מ- 1703 עד 1727. המדע בימים ההם היה זול. גלילאו השתמש בשתי עדשות כדי לזכות בתצפית טלסקופית אל שמי הלילה, באמצעותה ניתן היה ללקט ראיות התומכות בהשערה הקופרניקאית. ניוטון השתמש בשתי מנסרות כדי ללמוד על טבעם של צבעים המרכיבים את אור. פאראדיי השתמש במגנטים פשוטים ובסלילי חוטים כדי להראות שחשמל ומגנטיות קשורים זה בזו.
המדע המודרני פרץ בתנופה גדולה רק לאחר מלחמת העולם השנייה. באירופה ובארצות הברית, האוניברסיטאות שנועדו בראש ובראשונה להוראה לקחו על עצמן גם את האחריות לחיפוש ועיצוב ידע חדש. ואנבר בוש (Vannevar Bush) מהנדס ויועץ של הנשיא רוזוולט, טען שהממשל האמריקני צריך לתמוך במחקר המדעי. בדו"ח חשוב ומשפיע מאוד שכתב ב- 1945 טען בוש כי המדע הבסיסי הוא מוביל את הקידמה הטכנולוגית. עד 1950הוקמו NASA והקרן הלאומית למדע, והמחקר במימון ממשלתי גדל בהתמדה במשך חצי המאה הבאה. כיום מגיע המימון עבור מחקר ופיתוח ברחבי העולם לסכום העולה על טריליון דולר בשנה. לארצות הברית תרומה של 40 אחוזים מכלל סכום זה. רוב ההשקעה הזו מתבצעת על ידי התעשייה ותאגידים מסחריים במטרה לקדם יישומים בעלי ערך מסחרי.
באדיבות NASA
מדע בסיסי או טהור כמו אסטרונומיה הוא חלק קטן מתוך עוגה זו. האסטרונומיה ברובה נתמכת על ידי ממשלות באמצעות מענקים לאוניברסיטאות ומכוני מחקר. היקף המימון הפדרלי באסטרונומיה מגיע לכמה מיליארדי דולרים בשנה. נשמע כאילו מדובר כסף רב, אך לא ניתן לבצע באמצעותו פרוייקטים רבים, שכן עלות טלסקופים וכלים מורכבים כל כך גבוהה ביותר. רוב האסטרונומים עובדים באוניברסיטאות ובמכללות. הם מלמדים וחוקרים כחלק מעבודתם. האוניברסיטאות נהנות מיוקרה והכנסות, כאשר המדענים מקבלים מענקים חיצוניים כדי לממן את מחקריהם. מענקים בדרך כלל מכסים את עלויות השכר בחופשת הקיץ לחוקר ראשי, וניתן לשלם באמצעותם לסטודנטים לתארים מתקדמים ולפוסט-דוקטורטים כדי לעבוד על הפרויקט. בעזרתם ניתן לשלם על נסיעות למצפים וכנסים, לפרסום בכתבי עת מקצועיים, אשר לעתים קרובות דורשים יותר ממאה דולר לדף. בפרויקטים מדעיים אחרים מדענים מעונינים בבניית מכשירים או ביצוע ניסויים במעבדה, ולכן עליהם להעסיק טכנאים ומהנדסים. המחקר התיאורטי פחות יקר, אבל גם אז נדרשים נסיעות לכנסים ופרסום. חלק מהתצפיות האסטרונומיות פתוחות לכל האסטרונומים, כגון אלה המתבצעות במצפים קיט פיק ו- Cerro Tololo המתקנים הלאומיים באריזונה וצ'ילה. תצפיות אחרות פתוחות רק לאסטרונומים ממוסדות המפעילים את הטלסקופים, כגון מצפה הכוכבים של קק (Keck Observatory).
כל תקציב האסטרונומיה בארה"ב הוא כ- 0.1 אחוז מהתקציב הפדרלי. כל תקציב המחקר המדעי מהווה כ- 2.5% מהתקציב הפדרלי. כלכלנים שבחנו את ההשקעה במדע טוענים כי מדובר בהשקעה הטובה ביותר במונחים של פיתוח מקורות תעסוקה וצמיחה כלכלית, הנובעים מהשקעה זו. אסטרונומיה היא מחקר בסיסי ללא יישומים ברורים, אבל היא הובילה להתקדמות גלאים ועיבוד תמונה, מהם נהנו מדענים והעוסקים בתחומי מדע וטכנולוגיה אחרים. קיים ערך רב בהבנת מקומנו ביקום ובהשראה שמעוררות תצפיות בשמי הלילה.
Author: Chris Impey